המלתעות של הלביא הישראלי נסגרו על איראן - אך המערב עדיין שותק

ציר הרשע – איראן, רוסיה וסין – מתערער, נחלש ומאבד את גורם האיום וההפחדה. איך שלא יסתיים "מבצע עם כלביא", המלתעות של האריה הישראלי נסגרו על איראן וחשפו את הרפובליקה האסלאמית במלוא עליבותה. לצד שאיפותיו להשגת כושר גרעיני, המשטר האסלאמי הקיצוני הרס את המדינה ורוקן את איראן מכל איכות ממשית.

רוסיה שקועה במלחמה באוקראינה, שהיא יזמה - מלחמה שגורמת לאבידות בנפש ולהרס בהיקף מצמרר. לאחר כמעט שלוש שנים, ולדימיר פוטין עדיין רחוק מניצחון. סין עסוקה וטרודה בחזית הכלכלית. המלחמות לא מעניינות את בייג'ינג, ששואפת להזיז את כלכלת ארה"ב מהמקום הראשון בעולם ולמצב את עצמה כמעצמת־העל המובילה.

ציר הרשע נראה עלוב ונלעג. הצרה היא שהתרופפותו לא יצרה אלטרנטיבה של ציר מדינות חיובי, לא הביאה חלופה של ברית בין מדינות גדולות, ולא מבטיחה מנהיגות אמיצה, איכותית ויצירתית לעולם החופשי.

כמו בסרט מתוסרט היטב, במקביל להתפוגגות הנוכחות המאיימת של ציר איראן, רוסיה וסין – התכנסו השבוע מעצמות מערביות, החברות בקבוצת G7, לפסגה שהתקיימה בקננסקיס, במחוז אלברטה שבקנדה. זהו ארגון יוקרתי, שהוקם בתחילת שנות ה־70 של המאה הקודמת, שמיוצגות בו ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה ויפן (רוסיה הודחה מהארגון בתגובה לפלישה ולסיפוח חצי האי קרים ב־2014).

הפסגה התמקדה הפעם בדיונים בנושאים כלכליים ובבעיות בתחום הסחר בעולם החופשי. תחום שמדאיג מאוד את ראשי הארצות המפותחות, לא מעט ואולי בעיקר עקב העניין הרב ותשומת הלב שדונלד טראמפ מגלה בתחום הזה - מה שהם מגדירים שיגיונותיו של נשיא ארה"ב.

ראש ממשלת קנדה מארק קרני הצהיר בפתיחת הפסגה כי "אנחנו מתכנסים באחד מרגעי המפנה המכריעים בהיסטוריה. העולם יותר מפולג ויותר מסוכן". הגדרה מדויקת, נכונה וקולעת. אלא שהמנהיג הקנדי לא פירט את סיבות הפילוג וגורמי הסיכון בעולם. אפשר להבין מדוע.

זה לא נעים להסביר שאותן המדינות החברות ב־G7 לא עשו מאומה, לא ניצלו את מעמדן המשפיע בזירה העולמית – ופשוט התעלמו לחלוטין מהתנהלותו ההרסנית של המשטר האסלאמי הקיצוני בטהרן. לא זכור שום ניסיון משמעותי, שום מהלך מדיני מוחשי מצד אחת ממדינות G7 נגד איראן. אולי להוציא את ארה"ב.

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, סבא"א, מפרסמת מדי פעם דוח על המצב, וליתר דיוק - על התפתחות הפיתוח הגרעיני באיראן. הדוחות האחרונים היו מדאיגים, והבהירו כי איראן על סף ייצור נשק גרעיני. נו, אז מה? זכורה איזושהי תגובה משמעותית מצד מדינה החברה ב־G7?

משתתפי הפסגה בקנדה הביעו את תמיכתם בישראל בהתקפתה על איראן. קנצלר גרמניה פרידריך מרץ אף ביטא תמיכה זאת במילים נוקבות: "זו העבודה המלוכלכת שישראל עושה עבור כולנו. אני רוחש את הכבוד הגדול ביותר לצבא הישראלי, להנהגה הישראלית, שיש להם האומץ לעשות זאת". השאלה הגדולה היא עד כמה תהיה ארוכת ימים, סליחה שעות, התמיכה הזאת. היא לא האריכה ימים אחרי תגובת ישראל למתקפת 7 באוקטובר.

בשורה התחתונה, מה שברור הוא שהמעצמות המערביות – הארצות המפותחות המתהדרות בחברותן בקבוצת G7 – לא מוכנות ולא נראות נכונות למלא תפקיד של ציר מדינות טוב, חיובי ויעיל בתקופה המסוכנת והמאתגרת שהעולם לא חווה זה שנים.

בראייה היסטורית

הנשיא טראמפ עזב את הפסגה בקנדה שעות אחדות לאחר תחילתה. הסיבה הרשמית: הוא רצה להיות בוושינגטון ולטפל במלחמה בין ישראל לאיראן. שטויות. טראמפ עזב את הפסגה כי הוא לא אוהב כינוסים בינלאומיים. הנשיא עזב גם את הפסגה שהתקיימה ב־2018 וסירב לחתום על ההצהרה המשותפת שפורסמה אז על ידי המשתתפים.

יחסו המזלזל של הנשיא טראמפ כלפי מעצמות וארצות מערביות מרכזיות מדאיג אותן מאוד. עם זאת, הפעם הייתה לו לכאורה סיבה טובה לעזוב את הפסגה. הוא אינו רוצה שאיזו מדינה כלשהי תהיה שותפה למאמץ שיביא להפסקת המלחמה בין ישראל לאיראן, ניסיון שהנשיא שומר לעצמו כיעד בלעדי. הבעיה היא שהוא נכשל בעצירת המלחמה באוקראינה, שאותה הבטיח להפסיק "בתוך 24 שעות לאחר שאכנס לבית הלבן".

אי אפשר שלא להזכיר את תוצאות הצהרותיו בדבר כוונתו להפסיק את המלחמה ברצועה עזה. אבל נשיא ארה"ב נחשב ידיד לישראל. בד בבד, המטרד של איראן המתגרענת הוא מנוף למאמץ להגיע להישג מדיני שייזקף בהיסטוריה לזכותו, ואולי יניב לו פרס נובל. גם אם ינקוט יוזמה להפסקת מבצע "עם כלביא", ישראל לא תצא נפסדת ונפגעת. דיפלומטים ותיקים ובכירים במרכז האו"ם בניו יורק אומרים ש"איך שלא תסתיים המלחמה – איראן כבר לא תהווה איום בהיקף שהייתה בשנים האחרונות".

בתוך כך, מקורות המקיימים קשרים הדוקים עם הבית הלבן מוסרים כי טראמפ התחיל להפנים שהמלחמה שמקיימת ישראל נגד איראן היא הצלחה. הוא מאוד אוהב להיות שותף להצלחות, במיוחד מפני שהן כל כך נדירות בחודשי כהונתו. לכן ההערכה היא שהנשיא יורה על התערבות אמריקאית נגד איראן, לצידה של ישראל.

פעלתנות בנוסח מקרון

נסיים עם נשיא צרפת עמנואל מקרון, שדואג למדינה פלסטינית. התגרענותה של איראן לא מעניינת את קצה הנעל שלו. זה לא סוד שהאיש אינו נהנה מאהדתם של עמיתיו. "האיש איבד את עשתונותיו", אומרים דיפלומטים בניו יורק. "אני לא מבין ולא מסוגל להבין את התנהגותו", אמר בשיחה שלא לייחוס סגן ראש משלחת מערבית באו"ם.

בקרב פרשנים בכירים בוושינגטון, ההתבטאויות בנוגע לנשיא צרפת חריפות יותר. "מקרון לא רק ראש מדינה כושל, הוא פשוט טיפש, אין מילה אחרת", אמר בשיחה פרשן ותיק ומוערך. היוזמה שלו לקיים ועידת מדינות לדיון בבעיית פלסטין, שאמורה הייתה להתכנס השבוע, נדחתה עקב המלחמה בין ישראל לאיראן. "המקום האחרון בעולם שממנו תצא איזושהי תזוזה לקידום הקמת מדינה פלסטינית הוא האו"ם", אומרים פרשנים בוושינגטון.

ההערכות הן שעמנואל מקרון חרד למעמדו המעורער בצרפת - והחליט להפגין פעילות בנושאים עולמיים כמו בעיית פלסטין, במטרה להסיח את דעת הקהל המקומית ובאותו זמן להציג את עצמו כמנהיג עולמי