לדבריו, "אלה סכומים שלא ראינו בנזק הישיר מעולם. מכון ויצמן ובזן הם אירועי ענק, שהיקף הנזקים בגינם נאמד במיליארדי שקלים. הנזק למכון ויצמן נאמד ב־2 מיליארד שקל. יש לנו כבר 25 בניינים להריסה. לשם השוואה – מתחילת המלחמה עד לסבב עם איראן היה בניין אחד בלבד להריסה".
על הגירעון בקרן הפיצויים הוסיף: "בקרן היו לפני תחילת המלחמה 9.5 מיליארד שקל. בסך הכל התביעות שעל השולחן נגד הקרן מסתכם ב־6 מיליארד שקל. יש עדיין בצפון עסקים שלמים שלא הגישו תביעות". ברשות המיסים הפעילו מענה ממוחשב לפונים על נזקי הדף בסכום של עד 30 אלף שקל. לנוכח ריבוי מקרי ההדף וחוסר היכולת להגיע פיזית לכל זירה, ניתן לצלם את הנזק ותוך 72 שעות לקבל תשובה בקשר לפיצוי.
בקרוב יגיע לכנסת חוק שיאשר מתן פיצוי לעסקים בכלל הארץ, בדומה לחוק שהובא והמתווה שננקט בפתח המלחמה. ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) הביעה ביקורת חריפה על כך שלבד מנציג רשות המיסים לא השתתף בישיבה נציג מטעם האוצר. לדבריה, "חייבים לקבוע מנגנון פיצוי קבוע על פי קריטריונים של הכרזה או יציאה למבצע צבאי. אנחנו ביום העשירי למבצע. למה אנשים לא יודעים מה קורה מבחינת זכאותם לפיצוי? יש פה שאלה שמרחפת לגבי חל"ת לעובדים, וצריך לדון עליה".
לדבריו, "מדובר במסלול פיצוי לפי ירידת מחזור, שנועד להשיב חלק מההוצאות הקבועות של העסק בכפוף ובהתאם להכנסותיו אשר ירדו בשל המצב הביטחוני. הזכאות לחד־חודשי תלויה בירידה של לפחות 25% במחזור לעומת תקופות הבסיס".
התרעות פיקוד העורף