הפנו לנו עורף: ר', בעלת דירת בגבעתיים, התעוררה השבוע בבהלה לאחר שגילתה שהחלון בחדר השינה עף ממקומו. במקום להתעסק עם מס רכוש היא איתרה את הזגג הקרוב למקום מגוריה כדי לתקן מיידית את הנזק בהוצאה של כמה מאות שקלים.
התביעות הקטנות הן דוגמאות גדולות לכישלון בטיפול בהכנת העורף למלחמה. אז נכון שבמסגרת הסיוע לעסקים זעירים הוחלט לתת מענק של עד 14 אלף שקל, אבל המענק של 500 שקל שהובטח לדיירים שפונו לא הגיע ליעדו - וזה גם יהיה גורל הסיוע לעסקים.
במקום מענקים על הקרח עדיף היה לחלק מיידית לאזרחים מהעשירונים התחתונים מענק מלחמה חד־פעמי של 500־1,000 שקל, כפי שהיה בקורונה, ובכך לחסוך את מלחמת ההתשה של "תלך תבוא" ולא לסבך אותם עם האותיות הקטנות של הפוליסה.
נתניהו הלך להמר בקזינו של טהרן את הימור חייו על כל הקופה, אבל על חשבוננו. למזלו ולמזלנו כנראה הוא זכה. בזכות חיל האוויר היעיל, תסריט מאות ההרוגים בעורף לא התממש, ועדיין - אסור לזלזל בעשרות ההרוגים שגבתה המלחמה.
מבין מאות הבטחותיו מאז כניסתו לתפקיד ראש הממשלה ביוני 1996, מגשים ראש הממשלה סוף־סוף אחת מהן: חיסול תוכנית הגרעין. מצד שני, הוא לא שילם שום מחיר על מחדלי העורף ומקווה שבינתיים נשכח את 7 באוקטובר. מבחינתו אלה תוצאות WIN־WIN. את המחיר הכלכלי מטאטים מתחת לשטיח הפרסי.
גם השבוע, אחרי הפסקת האש, העורף ממשיך לסבול, אבל את מי זה מטריד? יותר מ־50 אלף אזרחים תקועים עדיין בחו"ל, כשבאופן חסר תקדים הוכרז קודם לכן על עוצר יציאות מהארץ. המצב היה גרוע יותר אלמלא היו נוסעים שתפסו, כרגיל, יוזמה והעפילו לישראל - בניגוד לאזהרות המסע של גורמי הביטחון - דרך עקבה ומצרים.
בתי הספר והגנים היו סגורים גם השבוע, וההורים שנשארו בבית לא יכלו עד שלשום לצאת לעבודה. בתי העסק נסגרו, למעט עובדים חיוניים שפעלו במתכונת חירום. ענף הבנייה משווע לידיים עובדות - מתחילת המלחמה הוגשו 42 אלף תביעות רכוש, ומתוכן 32 אלף בגין נזקים למבנים. ועדיין, 15 אלף עובדים זרים תקועים בחו"ל. אז "מי יבנה יבנה בית בתל אביב?", כמילות השיר.
הנזקים לעורף נאמדים ב־10 מיליארד שקל (נזקי רכוש ופיצוי לעסקים), וההוצאה הנוספת על הביטחון נאמדת בשלב זה ב־10 מיליארד שקל נוספים - וזוהי רק ההתחלה.
נתניהו ושר האוצר שלו בטוחים שכסף מייצרים במדפיס הממשלתי בירושלים. "נפצה ביד רחבה את כל מי שנפגע", הבטיח נתניהו בסיום המלחמה, כאילו קופת האוצר היא בור ללא תחתית. ואם הקופה ריקה, תמיד אפשר לגייס הון בהנפקות. זה מזכיר את ההבטחה ש"כסף לא חסר" מיד אחרי 7 באוקטובר.
בורסת ההימורים
למרות אתגרי המלחמה בכלל, ובפרט בשבועיים האחרונים עם פרוץ המלחמה עם איראן, הבורסה לני"ע תסכם בשבוע הבא מחצית שנה מופלאה, הנסגרת עם התקיפה האמריקאית באיראן והפסקת האש שבעקבותיה.
ובישראל נוספו למלחמה בעזה, מלחמת חרבות ברזל - המלחמה עם החות'ים בתימן, וכמובן המלחמה באיראן, המעמידות בסימן שאלה את גורל החטופים. אם לא די בכל אלה, מפרוץ המלחמה הוטל סגר מרצון על הגבולות, והמשק עבר למוד של פעילות חירום. לכל אלה מחיר כלכלי כבד.
הגירעון בתקציב, המתקרב ל־5% תוצר, יגדל, למרות ההכחשות הנמרצות של שר האוצר - וזאת בשורה רעה. הורדת ריבית בנק ישראל, שעמדה על 4.5% לשנה, מתרחקת. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון צדק בעמדתו העיקשת עד היום. חברות דירוג האשראי הבינלאומי שוקלות הפחתה נוספת בדירוג.
ולמרות כל אלה, המניות המשיכו לעלות כאילו אנחנו בפתחו של מזרח תיכון חדש. מפרוץ מלחמת איראן ועד הפסקת האש ביום שלישי נוספו לשווי השוק של 650 החברות הבורסאיות כ־110 מיליארד שקל. השווי המצרפי של המניות זינק ל־1.5 טריליון שקל, המהווים 75% מסך מהתוצר במשק כולו.
תשואת המניות בשבועיים מפרוץ המלחמה מסתכמת ב־8% (לפי מדד מניות ת"א 125) - פי שניים מתשואה שמשקיע זוכה לקבל על השקעה בפק"ם. השער היציג של הדולר, שהינו ברומטר יעיל לבחינת יציבות המשק, שעמד בתחילת 2025 על 3.65 שקלים - איבד מאז כ־7.5% וצנח השבוע ל־3.40 שקלים.
אז מה קורה כאן? ובכן, מתברר שהסקטור העסקי וסקטור הפרטי מתנהלים בצורה מדהימה, המחפה על סך חסרונותיה של הממשלה. מהימים של משל השמן (הסקטור הציבורי) והרזה (הסקטור הפרטי) של נתניהו, מתקופתו כשר אוצר, לא נותר דבר. עודפי גביית מיסים, המסתכמים ב־21 מיליארד שקל, מוכיחים שהסקטור הפרטי ממשיך במסורת של פרנסת הסקטור הציבורי המשמין.
זה מוסבר בין השאר בכך שבישראל ישנה שכבת מנהלים בדרג הבינוני והנמוך המתפקדת בצורה חריגה. לכך יש להוסיף את הנזילות החריגה שממנה נהנים הגופים המוסדיים (פנסיה, גמל וביטוח), הצוברים מדי חודש עשרות מיליארדי שקלים מכספי המפקידים. בסופו של דבר, הכסף מגיע לשוק המניות, וזה גם ניכר בתשואות הגמל והפנסיה.
תגליות הגז של ישראל מחזקות משמעותית את הביטחון האנרגטי. במהלך המלחמה נזקקנו פעם אחת בלבד לשימוש בסולר ובפחם בתחנות הכוח, בגלל השבתת אסדות הגז. התוצאות העסקיות של החברות הבורסאיות מעידות על קפיצת מדרגה. חברות ביטחוניות, כמו אלביט הדמיה, התעשייה האווירית, מנועי בית שמש, רפאל, אלתא, עשות אשקלון ועוד, הגדילו את מכירותיהן במיליארדי שקלים.
לכך יש להוסיף את ההתעוררות בענף הבנייה בעקבות ממדי ההרס של המלחמה. הבנייה והשיפוץ מחדש יביאו להתעוררות בתעשיית חומרי הגלם בענף ושל כל המוצרים הנלווים, כולל אינסטלציה, צנרת, ריהוט, דלתות, חלונות ותריסים, מנעולים, מיזוג אוויר ועוד.
ענף האנרגיה היה יוצא נשכר, לו צעד מטורף של סגירת מצרי הורמוז היה יוצא אל הפועל. הפיתוחים השונים בהייטק בכלל, ובתחומי הסייבר והטכנולוגיה הרפואית בפרט, יהפכו את הענף למוקד פריחה. הענפים הפיננסיים המסורתיים, כמו בנקאות, ביטוח ובתי השקעות, יושפעו לחיוב כשהמשק יתאושש.
סוחרי הבורסה מביטים קדימה במשקפת עם עדשות מלאות באופטימית, ומבחינת התסריטים הם רואים את רק האופק הבהיר. לימון המלחמה עם איראן יהפוך ללימונדה, אם הפוליטיקאים ישכילו למנף את היחלשות המשטר האיראני בתחום המדיני. אם כל זה יקרה, והנשיא טראמפ יוכיח שהוא מעדיף לסגור מלחמות מאשר לפתוח בהן, צפוי שינוי חיובי בכלכלה הגלובלית.
מבחינת ראש הממשלה נתניהו, שינוי המצב מהווה הזדמנות חד־פעמית ליציאה לבחירות כדי לממש את הרווחים מהשבועיים האחרונים. מערכת בחירות, בהנחה שתוקדם, משפיעה מניסיון העבר לחיוב על שוק המניות. ועדיין - לתסריטים האופטימיים חייבים להתייחס בזהירות. שערי חלק גדול מהמניות (כמו מניות הבנקים והביטוח) מגלמים בתוכם את התסריטים האופטימיים.
אבל המזרח התיכון עדיין משומש ולא חדש. המצב הביטחוני־פוליטי המקומי נזיל מאוד. כל אירוע בטחוני חריג (וזה בהחלט ייתכן שיקרה) עלול לשנות לחלוטין את התסריט החיובי. לא הייתי מהמר כי לאחר מחצית שנה מוצלחת כל כך, הבורסה תתנהג באופן דומה גם במחצית השנייה של 2025.
התרעות פיקוד העורף