משרד הבריאות הפלסטיני בעזה דיווח אתמול את הנתונים הבאים: 112 עזתים נהרגו ו-463 נפצעו ביממה החולפת ברצועה. בסה״כ על פי משרד הבריאות של חמאס מאז תחילת המלחמה נהרגו 56,647 וכ-134 אלף עזתים נפצעו.
בהנחה שהמספרים משקפים את המציאות, הנהגת חמאס נמצאת בבעיה רצינית ביותר. צה״ל הגביר ביממות האחרונות את היקף ועוצמת האש על עזה, בדגש על צפון הרצועה והעיר עזה, במטרה לגרום לחמאס להניף דגל לבן של כניעה. אבל הבעיה הגדולה היא שהעזתים חושבים כמו עזתים ולא כמו רציונל של בן אנוש.
לפני מספר חודשים סיפר בן של סוחר הדגים הגדול שפעל בעזה ובאל עריש, בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, כי לעזתים צורת חשיבה ייחודית ומעוותת: ״הוא חושב מה אתה תפסיד - לא מה הוא ירויח״.
בסוף המלחמה העזתים יצאו מהאזור ההומניטרי ויחטפו את הטראומה של החיים שלהם. הם יגלו שהם בגיהנום. צה״ל משאיר להם אדמה חרוכה או יותר נכון עיי חורבות. אין רחוב או שכונה בחאן יונס, רפיח, ג׳באליה בית חאנון, סג׳עייה ועוד שמרבית המבנים הכבישים והמדרכות הם ערימה של שברי אבנים וחול ים. בכל יום שהלחימה נמשכת עוד עשרות עד מאות מבנים מושמדים.
חמאס לא קרא את המפה נכון לפני השבעה באוקטובר, לא קורא את המפה במהלך המלחמה ועכשיו אחרי שישראל הצליחה לשבור את איראן ואת הציר השיעי: מתימן, עיראק, איראן, סוריה וחיזבאללה בלבנון, שוב העזתים עם החשיבה הלא רציונלית מביאים על עצמם את המשך הגיהינום.
הם צריכים להסתכל על המנהיגים שלהם ולהבין כי אותם מנהיגים, חלקם אגב נמצאים במלונות הפאר בקטאר ובמדינות שונות, רחוקים שנות אור מהמציאות העזתית שהובילו ומובילים אותם לחורבן. אבל לא רק הם - אלא גם הקהילה הערבית שלא מעמידה את הנהגת החמאס במקומה.
ספק אם יהיה ניתן בשני העשורים הקרובים לשקם את החורבן של עזה. רבבות העזתיים חייבים להפנים שכל יום שעובר במלחמה דוחק אותם עוד יותר לתחתית הבור.
בצה״ל נחושים להגביר ביממות הקרובות את עוצמת האש. לצה״ל נותר מלאי חימושים שלא הוטלו על איראן. מדובר בפצצות כבדות. צה״ל יכול להפנות יותר יכולות, יותר קשב ועוצמה צבאית לטובת הלחימה בעזה לאחר ההכרעה באיראן ובזירות האחרות. צה״ל יכבוש את האחוזים הנוספים בעזה וישלים את תפיסת השטח של כ-75 אחוזים מכלל שטח הרצועה.
לחמאס יש שתי ברירות: להיכנע ולקבל את התכתיב הישראלי של שיחרור כלל החטופים, הגליה של כל מי שנשאר מחמאס, פירוז הרצועה מכל סוג של נשק בידיים ערביות למעט לכח שיטור והכנסת מנהיגות שאינה קשורה לחמאס.
האפשרות השנייה העומדת בפני חמאס היא למות. גם אם צה״ל לא ישלים את מיטוט והשמדת החמאס ביום שלאחר הפסקת האש יהיו מספיק גורמים בתוך רצועת עזה שיעשו את המעשה ויבואו חשבון עם הנהגת החמאס. אגב מהלך שכזה מתחיל להתרחש כבר כעת בימים האחרונים כאשר יותר ויותר חמולות, והתאגדויות של אזרחים מתוסכלים מבקשים לפגוע בכל מה שמזוהה עם חמאס.
צה״ל חייב כעת לפעול במהירות ובנחרצות עם חמש האוגדות, עם העוצמה של חיל האוויר וגם של חיל הים בדיוק כמו שפעל בזירת סוריה לבנון ואיראן. עכשיו הוא נדרש לתת את מכת הסיום הכואבת ביותר בעזה. עליו להפעיל ביממות הקרובות עוצמת אש חזקה ועוצמתית כדי שהפעם העזתיים יבינו מה הם הפסידו ולא רק מה המחיר הכואב שאנחנו שילמנו במלחמה הנוראה הזאת.