מלחמת עם כלביא, או 12 הימים, פגעה בתוצר הישראלי בהיקף של כ־52 מיליארד שקל, לפי החישובים שלי. קשה היה ב־12 ימים קשים אלה – של אזעקות, טילים, הרס שכונות, הרוגים ופצועים – לחיות ולנהל סדר יום רגיל. קשה היה לחקור ולהגיע למסקנות, לתכנן ולסגור קצוות, לעבוד במלוא הריכוז.
גם אם נניח שניתן לשקם כמחצית מהפגיעה בפעילות המשקית באמצעות פעילות מוגברת בהמשך, עדיין מדובר בפגיעה של כ־26 מיליארד שקל, 1.3% מהתוצר, סכום נכבד שמחייב להגביר הפעילות הכלכלית ברבעונים השלישי והרביעי של השנה. כולם חייבים לשנס מותניהם עתה, כדי שהמשק יחזור למסלול תקין ופורח.
אין ביטחון בחינם
תקציב הביטחון לשנת 2025 שאושר בכנסת עומד על 135 מיליארד שקל, 21.8% מכלל התקציב, שכולל בתוכו גם 75.7 מיליארד שקל תשלומי קרן וריבית לביטוח הלאומי – גוף שהפך אף הוא, כמו מערכת הביטחון, לבור כלכלי ללא תחתית, גם בגלל המלחמה וגם משום שאינו פועל דיו לתפוס מתחזים וזכאים מדומים.
בחמשת החודשים הראשונים של השנה כבר הוצאו 67 מיליארד שקל מתקציב הביטחון. עתה, לאחר ההצלחה האדירה של הצבא ושאר זרועות הביטחון באיראן, הצבא מבקש מהמדינה עוד 55־60 מיליארד. האוצר, שאינו מסכים לסכום האדיר המבוקש, טוען לבזבוז של ימי מילואים, וכי הצבא אינו חושב פעמיים לגבי היקף המילואים גם עבור מילואימניקים עורפיים, לא לוחמים, שבחלק מזמנם נמצאים בבית או בעסק כדי שיוכלו להמשיך להחזיק משפחותיהם.
הוצאה נוספת היא העלות המוערכת של 5 מיליארד שקל בגין 36,465 תביעות לקרן פיצויים שהוגשו עד לפני שבועיים לשלטונות מס רכוש וקרן פיצויים – מהם 3,392 בגין אובדן כלי רכב ו־3,758 בגין תכולת הבתים והדירות. 10,996 פונו מבתיהם ועוד כ־4,000 התפנו לקרובי משפחה.
עוד אלפי תביעות מוגשות בימים אלה. העלות למדינה - אדירה. לפי שעה יש מספיק כסף שנצבר בקרן פיצויים של מס רכוש מהפעילות הנדל"נית של הציבור; כך למשל, בחמשת החודשים הראשונים של השנה, נגבו מיסי מקרקעין בהיקף של 8.77 מיליארד שקל – עלייה ריאלית של 38% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
נסביר: 15% ממס הרכישה בגין דירה שנרכשת עובר לקרן מס רכוש וקרן פיצויים - בעיה של צדק שנמשכת שנים ארוכות. השכבה החזקה בישראל סירסה במשך שנים את חוק מס רכוש, שהוא מקור תקציבי נצבר עבור קרן הפיצויים המשלמת בגין פעולות איבה ונזקי מלחמות. אבל למה לעשירים בישראל לשלם? בשנת 1981 בוטלו מרבית סעיפי מס רכוש ונותר רק מס על קרקע לא חקלאית.
כיום מוטל מס רכוש על אמצעי ייצור, מלאי, נכסים חקלאיים ומסחריים ודירות להשכרה. בעוד המס על עסקים מוכר כהוצאה, הטלת מס רכוש על בעלי דירות להשכרה כרוכה בקשיים. בפועל אין גביית מס רכוש מדירות להשכרה.
בעבר היה סעיף כי קרן הפיצויים לא תשלם פיצוי למי שלא שילם מס רכוש. הגיוני. הרי זו מעין פרמיית ביטוח בשפה פשוטה. אלא שגם סעיף זה בוטל בשנת 1981, כלומר קבלת פיצוי מהמדינה בגין מעשי איבה אינה כרוכה בתשלום מס רכוש. בשנת 2000 נקבע כי מס רכוש על קרקע יהיה אפס, ובמקומו נקבע "מס מכירה", שאף הוא בוטל בשנת 2001.
המסקנה כעת היא שיש לעשות שינוי בחוק ולהחזיר את מס הרכוש לקדמותו. הרי בסופו של דבר המדינה משלמת פיצויים לנפגעים מפעולות אויב ואיבה מבלי שהרבה מהזכאים משלמים פרמיה בגין ה"ביטוח". גם דירות מגורים, נניח בשווי של למעלה מ־5 מיליון שקל, חייבות וצריכות לדעתי להיכנס לרשימה, מובן שכל הדירות להשכרה ובטח קרקעות. מיליארדי שקלים בשנה אפשר להכניס לקופת האוצר ולהפיק מתיקון העוול. הכסף ישמש לא רק לפיצוי אלה שאיבדו רכושם, אלא גם לחיזוק תקציב המדינה, ומשם לצבא ולשאר מוסדות הביטחון.
ואם במקרקעין עסקינן, חייבים לפעול בשני כיוונים: להטיל חובת דיווח שנתית על כל משכירי הדירות, ולהכליל את ההכנסה מדירה לכלל הכנסות הנישום, שיהיה זכאי לניכויים הקבועים בחוק, כגון פחת, צביעה ותיקונים או תשלום לעו"ד. כרגע יש פטור להכנסה חודשית של 5,654 לחודש. מילא, בפועל ישנה העלמת מס בסכומי עתק של משכירי דירות.
אם המדינה מתקשה למצוא את המעלימים הנמנעים מתשלום מיסים כחוק, תתכבד להיעזר בבינה מלאכותית שבה מדינות כבר עושות שימוש כדי להעמיק גביית מס אמת. לא הרבה פקידים נדרשים, רק תוכנות טובות. מסעיף זה אולי אפשר להכניס 10 מיליארד שקל בשנה.
קשה עכשיו - הקלה אחר כך
הצבא והמדינה נתנו עכשיו הכל עבור דור העתיד, כך שהכסף חייב מיד לבוא לחיקו של הצבא. הסכום שנצבר בקרן עומד על כ־2.1 מיליארד דולר. יש להעביר מיד כל הסכום, לאחר תיקון החוק בגין הקרן, ולתעל השימוש בו לצורכי הצבא הגוברים. אין פשוט מכך. הקרן נוסדה על פי חקיקה ביולי 2014 ונועדה להיטיב עם מרבית אזרחי ישראל גם בעתיד. העתיד שלנו, כך התברר, הוא כאן ועכשיו.
יהיו הרבה מתנגדים להצעה המועלית פה, אולי משום שהם ממחנה המתנגדים, אם ישירות או מאחורי הקלעים, לכל פעולות הממשלה בראשותו של בנימין נתניהו.
האבטלה בשפל
המשק הישראלי הוא היום אחד החזקים בעולם. סיפרתי כאן בעבר את סודות כוחו של המשק, ואעדכן את הנתונים: העולם חייב למשק הישראלי במכשירי חוב, כלומר הלוואות או אג"ח, סכום נטו של 285 מיליארד דולר - סכום אדיר השווה ל־52.6% מהתוצר, עלייה של 2.1% בהיקפו ברבעון הראשון של השנה, שהם עוד 5.8 מיליארד דולר.
פדיון ענפי ההייטק עלה בשיעור של 10.8% בשלושת החודשים נובמבר־ינואר, לאחר עלייה של 7.1% בשלושת החודשים הקודמים. פדיון תעשיית ההייטק זינק ב־10.6% לאחר עלייה של 2.2% – מתוך זה עלייה בפדיון שירותי הייטק של 9%, לאחר זינוק של 10%. אין פלא כי העודף בחשבון השוטף של ישראל ברבע הראשון של השנה עמד על 5.7 מיליארד דולר מעבר לצפי. בכל שנת 2024 העודף בחשבון היה 17.1 מיליארד דולר.
שימו לב: העודף ברבע הראשון של השנה היה כ־4.2% מהתוצר, לאחר כ־3% מהתוצר בשנת 2024. הרבה מדינות מתקנאות בנתון חיובי וחשוב זה. גיוס ההון הפרטי בענפי ההייטק בחצי הראשון של השנה הגיע לסכום אדיר של 9.3 מיליארד דולר – עלייה של 54% לעומת החצי השני של 2024, כך על פי Startup Nation Central.
תעשיית ההייטק מגייסת, עובדת ובועטת. אין פלא שתשואת האג"ח של ממשלת ישראל בשפל, למרות האיומים של חברות האשראי בהפחתה בדירוג. ההון הזר זורם לישראל ממש בימים אלה. אין פלא שהשקל התחזק ריאלית ב־5.44% - מדגיש: ריאלית, כלומר בניכוי עליות מחירים - מול סל המטבעות של ישראל מאז תחילת המלחמה באוקטובר 2023. חפשו עוד מדינה עם הצלחה כזו.
הייצור התעשייתי עלה בשלושת החודשים פברואר־אפריל בשיעור שנתי של 3.6%, במקביל לעלייה של 1.2% במשרות השכיר ועלייה של 1.6% בשעות עבודה. במכירות התעשייה עלייה ריאלית של 7.1% במכירות לשוק המקומי, ועלייה של 13.2% במכירות לייצוא. למעט כרייה וחציבה, ולמעט טכנולוגיה עילית, חלה ירידה של 0.4% בייצור התעשייתי.
בענפי טכנולוגיה עילית עלייה בייצור התעשייתי בשיעור שנתי של 11.2%. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במאי עלה ל־62.8% לאחר 62.7% באפריל. שיעור התעסוקה עומד על 60.8%, ללא שינוי. כל הנתונים מנוכי עונתיות. שיעור האבטלה מאוד נמוך ועומד על 3.1%. שיעור המשתתפים בכוח העבודה של בני 25־64 - 79.2%.
שיעור הבלתי מועסקים בני 25־64 - 2.6%. שיעור המועסקים במשרה מלאה מכלל המועסקים - 78.1%. מאחורי נתונים אלה מסתתר כוחה של ישראל לאחר שהמהפכה של הנשים בתחום הלימודים והשכלה גבוהה, במיומנויות, הדביקה וממשיכה להדביק את הפער מול הגברים. המשמעות היא שלעומת מדינות מערביות אחרות, כוח העבודה של ישראל בפועל גבוה יותר מול המדינות המתחרות בנו בשוקי העולם. התוצאה היא משק חזק יותר.
חבל ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה של החרדים הגברים והנשים הערביות אינו מדביק מגמה זו, אף שישנה התפתחות חיובית בשנים האחרונות. גם העלייה לישראל תורמת חלקה לחיזוק המשק, בעיקר של עולים משכילים, המקזזת חלק מההפסד בגין עזיבת ישראלים משכילים למדינות אחרות.
מה הפלא, אם כך, שכסף זורם לישראל, וששערי המניות עלו בישראל ב־50%, השיעור המרבי בעולם בשנה האחרונה, ובכך משאירים הרחק מאחור את מדד המניות העולמי, עם החזר של כ־8%.
התרעות פיקוד העורף