1
אני סבור שנתניהו מבין שהמשך המלחמה בעזה לא יניב דבר, יגרור עוד קורבנות ושהיא מעצבנת את הנשיא טראמפ, שלא אוהב מלחמות. המלחמה גורמת לישראל נזקים כבדים ברחבי העולם, לרבות חרמות ונידויים, ובראש ובראשונה מונעת את השבת החטופים הביתה.
דווקא המחשבה הזאת של אשל מחייבת לא לשכוח ולא לסלוח, לתחקר ולבדוק מה ואיך קרה ולהפיק לקחים. אבל קודם כל וראשית לכל, אנחנו רוצים את החטופים בבית ואת הלוחמים בגבולם, את ישראל חזקה ובטוחה ולכןגם תומכיו וגם מתנגדיו צריכים לאחל לראש הממשלה הצלחה בביקור החשוב בוושינגטון.
2
לאיזנקוט היו שתי דרישות בלבד: לשנות את שם הרשימה מכחול לבן למחנה הממלכתי, ולהעביר את המפלגה תהליך של דמוקרטיזציה ופריימריז גם לראשות וגם לרשימה. גנץ קיבל את הדרישות אף שהסתייג משתיהן. ככל שחלף הזמן ואיזנקוט עמד על שלו, כך היו אנשיו של גנץ נחושים שלא יעלה על הדעת שיהיה כתוב בעתיד על פתק בקלפי "המחנה הממלכתי בראשות גדי איזנקוט". אפשר להבין אותם, אבל גם את גדי, שעשוי מחומרים אחרים, חריג בנוף הפוליטי, לא למד לשקר ולהרביץ, ומנסה להנחיל תרבות פוליטית אחרת.
גנץ, לאחר שהיה כפסע מלשכת ראש הממשלה ועם סקרים של 40 מנדטים, משלם ועומד לשלם מחיר פוליטי כבד על הצגת ערכים אישיים ולאומיים שאין להם מקום בפוליטיקה הדורסנית של 2025: אהבת הארץ, חתירה להסכמות, טובת המדינה לפני הכל, סיוע לראש הממשלה ולמדינה במלחמה. על כל אלה הוא שילם גם במחנהו, שבו נפל קורבן ל"מכונת הרעל" משמאל (יש דבר כזה). חלק מתומכיו אמרו נואש כשראו אותו חותר כל העת לשותפות עם נתניהו, והוא גם הפך ללעג ולקלס ב"מכונת הרעל מימין".
לא במקרה מדברים על בני גנץ כעל מועמד ראוי לנשיאות, שיוכל לממש את חזונו ולאחד את העם. הוא עדיין חושב שאפשר לעשות את זה בפוליטיקה בת זמננו, ופתח בקמפיין חדש "חותרים להסכמות". אני מתפלל שהוא צודק.
ומילה על גדי איזנקוט האצילי והעניו, שאוהב את המדינה הזאת וחרד לה עד כלות. אומרים על רמטכ"לים שכאשר הם פושטים מדים, הם הופכים מיד לנמוכים ב־20 ס"מ. אצל איזנקוט זה הפוך. דווקא הפוליטיקה חשפה את אישיותו וערכיו יותר מכל.
3
שנים ארוכות הייתי מתומכיה של "ההכלה". שגיתי. לא הייתי לבדי, תמכו בה המנהיגות הביטחונית והפוליטית לדורותיה, ראשי הצבא ורוב התקשורת. אני חושב שזה נבע בעיקר מההסתבכות ארוכת השנים ורוויית הדמים בלבנון, מהתחושה שישראל היא מעצמת־על מול ארגוני הטרור שסביבנו, וממשפטים שעליהם גדלנו והתחנכנו, כמו "ממשלת ישראל תגיב במקום ובזמן שתחליט"; "הקבינט הסמיך את ראש הממשלה ושר הביטחון לקבוע את מועד ודרך התגובה"; "תגובת צה"ל תהיה בהקשר ובמידה"; ונדמה לי אפילו שאת חלק מהמשפטים הטמעתי גם אני בשליחות המדינה והצבא.
השתתפתי באין־ספור דיונים בלשכת ראש הממשלה, בלשכת שר הביטחון ובצבא, שבהם נשקלו התגובות לתקיפות ופיגועי אויב מצפון ומדרום אל מול חופשות הקיץ של התלמידים, עונת קטיף הנשירים במטעים בצפון, החג הקרב, ביקור ראש הממשלה בארה"ב, ועידת G7 בטורונטו, ועוד ועוד. בעניין הזה, כל ראשי הממשלה נהגו באופן דומה. חלק מדרך החשיבה הזאת נבע מהעובדה שמפקדי צבא בכירים ומוכשרים הגיעו לתפקידם לאחר שכיהנו כמזכירים צבאיים של ראשי ממשלה, ושם למדו על "מרחב השיקולים הנוספים" שהדרג המדיני צריך להביא בחשבון.
טעינו בהבנת המזרח התיכון. כשהפילו לנו באש נ"מ סורית מטוס של חיל האוויר לפני כמה שנים, היינו צריכים להשמיד שני בסיסי אוויר סוריים ועוד כמה סוללות נ"מ, למרות הרוסים והחשש מהם. כשהציבו אוהל של חיזבאללה בשטחנו, היה צריך לחסל אותו מהאוויר לאחר "הקש באוהל". כשחיזבאללה פוצץ מטען כלימגור בצומת מגידו, אחד מראשיו צריך היה להיות מחוסל. כשעפיפונים העלו אש בשדותינו ובמטעינו, היינו צריכים לגבות מחיר כבד מחמאס.
הרתעה היא עניין שמחייב תחזוקה וטיפוח. כי אין מקום לחלש ולמכיל במזרח התיכון. את זה למדנו מאוחר מדי ובמחיר כבד מדי. אבל העיקר שלמדנו.
4
ואפרופו "הקש בגג", אני יכול לעדכן אתכם ש"רוח צה"ל" נשבה במהלך המלחמה גם בשמי טהרן. בשני מקרים לפחות ביצע חיל האוויר פעולה של "הקש בגג" כדי להזהיר אזרחים חפים מפשע ששהו במבנים מעורבים שעמדו להיות מושמדים. והנה בשורה פחות טובה: חייהם של שני מדעני גרעין איראנים ניצלו לאחר שהתברר שחיסולם יגרום לנזק אגבי גבוה, כולל פגיעה באזרחים תמימים. ולא, זה לא קשור לפצ"רית ולא לבג"ץ, זה מוטמע עמוק בקרב מפקדים ולוחמים בצה"ל.
5
ככל שנתניהו יתקדם, אם יתקדם, בעסקת חטופים, בהפסקת המלחמה בעזה ולקראת הסכם עם סעודיה – כך תגבר מחאתם של מתנגדיו בימין ובחוגי הגרעין הטרוריסטי של נוער הגבעות. זאת למרות שנתניהו מכין להם מארז גדול של "אקמול פורטה" בדמות הצהרה על סיפוח שטחי C, שעליה בוודאי יכריזו טראמפ ונתניהו בביקורו הצפוי של נשיא ארה"ב בישראל בחודש ספטמבר הקרוב (לצד הצהרה ישראלית על מחויבות לעניין הפלסטיני, לקראת הסכם עם סעודיה).
כשבן גביר אחראי למשטרת ש"י, וכאשר סמוטריץ' הוא השר במשרד הביטחון ואחראי למנהל האזרחי, ואלו הם נציגיהם בממשלה, יש קושי פוליטי לראש הממשלה ולשר הביטחון לפעול נגד בסיס הבייס בתקיפוּת הנדרשת ולהחזיר את הצווים המנהליים לשימוש. הם מסתפקים בגינויים וב"ישיבות דחופות", ומותירים את העבודה למפקד הפיקוד ולמפקד האוגדה ולסמכויותיהם לצווי הרחקה והגליה.
אבל הצבא הכי טוב בעולם יודע להגן על המדינה ואזרחיה מפני אויבים ולא מפני בנים ואזרחים, לכן זו הולכת להיות כמעט "משימה בלתי אפשרית" שמאיימת על השקט והיציבות בשטחים, והיא כולה בידי צה"ל.
6
בימי המלחמה נדדתי בין ביתי ומשפחתי בקיבוץ לבין אולפן הטלוויזיה. ויתרנו על השהייה בממ"ד הביתי והעדפנו את המקלט הציבורי הסמוך בקיבוץ. מצאנו אותו שמור, נקי ומצויד בספות, טלוויזיה, מקרר, מים מינרליים ומזרנים. עניין של מודעות, אחריות ומסירות של צוות החירום הקיבוצי.
פגשתי שם אנשים שלא הכרתי, שנקלטו בקיבוץ בשנים האחרונות, והחלפתי מילים ומשפטים עם חברות וחברים שלא נפגשתי איתם שנים מאז שסגרו את חדר האוכל והפריטו את הקיבוץ. במובן הזה היה שווה. טוב שנגמר והלוואי שלא ניפגש עוד במקלט.
7
שנהיה טובים וראויים, שבת שלום.
התרעות פיקוד העורף