יהיה קשה לנשיא הזמני של סוריה אחמד א־שרע לוותר לישראל על רמת הגולן, אם אכן ייפתחו שיחות שלום בקרוב בין דמשק לירושלים. הדעה הרווחת בסוריה רואה בגולן אדמת לאום, וברחבי ארצו משתוללת נגדו אופוזיציה דאע"שית. היא תיתלה בוויתור כדי להציגו כמי שמכר אדמה אסלאמית ליהודים.
אבל הדיפלומטיה, כמו הפוליטיקה, היא אומנות האפשר. בימי ראשי הממשלה יצחק רבין ואהוד ברק ניהלו ישראל וסוריה מגעים מתקדמים לשלום ביניהן. אם יפנו הנושאים והנותנים של ימינו לתיקי המשא ומתן עבי הכרס, הם ימצאו בהם גם פתרון לסוגיה הזו.
ההצעה שעלתה בזמנו היא החכרה לטווח ארוך. שני הצדדים יכריזו כי הגולן הוא שטח ריבוני סורי, חלק בלתי נפרד מן האדמה הסורית. בתמורה, ממשלת סוריה תחכיר אותו לישראל בהסכם בינלאומי ארוך שנים. כך תוכל ישראל להמשיך להחזיק בגולן, וסוריה מצידה לא תרגיש כי ויתרה עליו.
יתרונו של א־שרע (ג'ולאני) - שאין בינו לבין ישראל עבר של מלחמות. עובדה פשוטה זו מאפשרת לשני הצדדים לבנות יחסים של אמון מראשיתם. גופי הביטחון משני הצדדים כבר עושים זאת בעצם ימים אלה. שלשום הודיע צה"ל על תפיסת חוליה בתוך סוריה, בקרבת הגבול, שהופעלה בידי האיראנים. איראן היא גם אויבתו של המשטר החדש בדמשק, ופשיטה כזו היא גם לתועלתו. הדעת נותנת כי אנשיו של א־שרע ידעו ושתקו. כך נבנים יחסי אמון והערכה הדדית.
כל התנאים קיימים להפשרת היחסים עם דמשק. סוריה אינה נחלת אבות שיש לכבוש או לפנות ממנה יישובים. המשטר הנוכחי זקוק ליחסים טובים עם כל שכנותיו, והוא מושיט יד גם לישראל. מעל כל זה קיים לחץ כבד להתקרבות, לחיבוק אפשר לומר, מן האחות הגדולה אמריקה. השבוע הודיע הבית הלבן כי הוא מבטל חלק ניכר מן הסנקציות שהוטלו בזמנו על סוריה בזמן אסד. טראמפ מחבב את א־שרע, והוא דוחף ומעודד אותו להתפייס עם ישראל.
חדי האוזן הבחינו בוודאי כי הצמרת המדינית של ישראל חדלה לקלל את א־שרע. חיל האוויר, שתקף רבות בסוריה אחרי ההפיכה, הפסיק את גיחותיו בשטחה, ובמקומו נשלחים כוחות חי"ר לפשיטות חשאיות שמועילות גם למשטר. תיק הארכיון של אלי כהן נמסר לישראל במחווה דיפלומטית חמה.
בראשית דרכו של א־שרע כנשיא הזמני, לא חדלה הצמרת המדינית של ישראל לנאצו. כמו זקנה כעסנית שאינה יודעת מנוח, עלו ובאו בזה אחר זה שר הביטחון, שר החוץ וראש הממשלה, והטיחו בו קללות מדיפות ריח שום. טענו כלפיו כי הוא מנהיג כנופיה, רוצח, ג'יהאדיסט, ונחרדו מן המחשבה (המתבקשת) כי בכוונתו להשליט את מרותו על סוריה כולה. לפני כחודשיים, אחרי פגישת א־שרע עם טראמפ, דממה השתררה פתע בכיתה. אחרי שעשו זאת כמעט כולם, גילתה גם הצמרת הישראלית את אחמד א־שרע והחלה לבוא עימו במגעים.
אגב שלדים בארון, גם ליורש העצר הסעודי לא חסר. כידוע לכל, מוחמד בן סלמאן שלח צוות מנאמניו להרוג מתנגד משטר בטורקיה. הם לא רק הרגוהו, אלא גם ניסרו את גופתו. אם השימוש במסור לא הפריע לנו לחזר אחריו ללא הרף, אזי גם עברו של א־שרע לא צריך להפריע. ומתי אי פעם הוטרדה ישראל מהפרה של זכויות אדם במדינה שאיתה רצתה לעשות שלום.
שלום עם סוריה יהיה חשוב ודרמטי יותר מהסכם עם סעודיה - מפני שהיא שכנה, שאיתה אנו חולקים גבול משותף, וגם בשל העבר המדמם, וההזדמנות לשים את האיבה מאחור ולחיות זה לצד זה. וכן לנוכח מעמדה המרכזי של סוריה בתודעה של הערבים. נכון שאיננה מדינת נפט והיא ענייה מאי פעם, אבל אין זה נכון לראות בפתיחת שעריה כלפינו רק הזדמנות לחומוס בדמשק. זו ארץ עתיקה ומרתקת, בירת הח'ליפים המוסלמים מבית אומָיַה, ערש השפה הערבית ומקום לידתה של התפיסה הפאן־ערבית. בגלל כל אלה ועוד, חשיבות השלום איתה אינה נופלת מן השלום עם מצרים.
הערוץ הלבנוני מתעורר
הזירה החשובה והבוערת בימים אלה היא רצועת עזה. שם מפעיל הממשל האמריקאי את עיקר לחציו על ישראל כדי שתפסיק את המלחמה. אבל בכך לא תמו מאמצי האמריקאים לשפר את החוסן המדיני של ישראל בימים אלה.
לאחרונה שלח טראמפ את נציגו, שגריר ארה"ב בטורקיה תומס בראק, למשימה של פיוס גם בערוץ הלבנוני. בראק נפגש עם נשיא לבנון ג'וזף עוון והניח בפניו הצעה להסדר ביטחוני עם ישראל. לפי ההצעה, צה"ל ייסוג מחמש הנקודות שתפס בשטח לבנון לאורך גבולותיה. בתמורה, יפעל צבא לבנון לפרק מוצבי חיזבאללה מצפון לליטאני.
המהלכים, כך לפי ההצעה האמריקאית, ייעשו שלב בשלב. כלומר, צד אחד יבצע משימה אחת המוטלת עליו; הצד השני יגמול במשימה משלו, וחוזר חלילה. בתום חצי שנה, כך לפי ההצעה, יסיימו שני הצדדים את המוטל עליהם. אז ינוקה האזור שבין הליטאני לביירות מנוכחות של חיזבאללה, ומצד שני, לא יהיה חייל ישראלי אחד בשטח לבנון.
תוכנית "שלב אחרי שלב" היא נדבך ראשון בדרך למגעים מדיניים בין ביירות לירושלים. היא באה אחרי שמונה חודשים של הפסקת אש בין ישראל ללבנון, שבה סופגת תנועת חיזבאללה כמעט מדי יום מהלומות מידי צה"ל ואינה מגיבה. גם צבא לבנון פועל בהתמדה נגד חיזבאללה. אנשיו התבססו בעמדות ובשטחים באזור הדרום, שפעם היו מעוזי הארגון.
אלה ימים בלתי רגילים ביחסינו עם לבנון. ימים שבהם הנהגת חיזבאללה מוכה וחבולה. מפקדיה אינם בעלי שיעור קומה כקודמיהם שהלכו, והגרזן שהחזיקו מעל ראשי הלבנונים כבר אינו מונף, או שמשקלו חלש. המועמד הלגיטימי והמועיל לתפוס פיקוד בארץ הארזים הוא השלטון החדש בראשות הנשיא ג'וזף עוון. אבל חיזבאללה לא עושים עבורו חיים קלים.
בשבוע שעבר תפסו שירותי הביטחון הכפופים לו שלוש מזוודות בנמל התעופה של ביירות, ובהן 8.2 מיליון דולר לחיזבאללה. שתיים נתפסו בטיסה שהגיעה מקינשאסה, בירת קונגו, והשלישית מאיסטנבול.
כמו סוריה של א־שרע, גם לבנון מקבלת בימים אלה הזדמנות לקום על הרגליים. ההצעה האמריקאית לעוון איננה רק מאמץ של תיווך, אלא גם חיבוק מאת הדוד סם. ביירות יודעת זאת היטב. בשבת כינס עוון את ראש ממשלתו נואף סלאם ואת יו"ר הפרלמנט, הפוליטיקאי השיעי הוותיק נביה ברי, להיוועצות בנוגע להצעה. בשבוע הקרוב תתכנס ממשלת לבנון לדון בה.
האתגר הגדול מכולם יהיה לרתום את חיזבאללה להסדר. זנב הכלב לעולם אינו מתיישר, אומר הפתגם הערבי. ואכן, על הנייר מדובר במשימה בלתי אפשרית. מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם חזר והצהיר בפומבי כי המאבק החמוש לא תם, והביע תמיכה מפורשת באיראן ובמנהיג ח'מנאי. לך תסחט ממנו עכשיו הסכמה להתפרק מן הנשק.
אבל קאסם יודע שאם הוא יתעקש לאחוז בנשק, יראה בו הרוב הלבנוני שליחה של איראן ומי שמבקש לגרור את המולדת לשפיכות דמים נוספת. במשך שנים טען נסראללה כי הנשק של חיזבאללה מגן על לבנון, ובכך הצדיק את המציאות המתבדלת שבנה. באה ישראל והראתה כי הנשק הזה לא שמר על לבנון, אלא אף המיט עליה אסון וחורבן. עם המסר הזה, חוק אחד ונשק אחד, יפנה עוון לקאסם ואנשיו ויציע להם להשתלב במציאות החדשה כגוף פוליטי. זו איננה משימה פשוטה, אבל חיזבאללה של היום זה לא מה שהיה לפני שנה או שנתיים. זו תנועה מפורקת, מאוכזבת מן הפטרונית איראן ומדוללת מבחינה כספית.
כל הסימנים מראים כי לפנינו תקופה אזורית חדשה. ייתכן כי בעתיד יתגלו הימים האלה כאשנב צר שנפער והתחלף אחר כך בדלת כניסה לאולמות ההיסטוריה. בדמשק קם מנהיג חדש ומסקרן. לבנון קיבלה הזדמנות פז להיגמל מעשורים של הקזת דמים. לפלסטינים נולדה אפשרות להתאחד מחדש, אולי גם לקדם את שאיפתם לעצמאות. בכל צומת כזה אצל שכניה, תופסת ישראל תפקיד מרכזי. לטוב או לרע – זה תלוי גם בנו.