ואיזנקוט? אל תיתנו לשקט להטעות. הוא מריץ סקרים, מריח את הציבור, ומבין טוב מאוד שלהיות מס' 2 של גנץ לא יסלול לו את הדרך למעמד ראש הממשלה. האיש שאוהב להגיע לתפקידים שלו אחרי בישול ארוך על פתילייה, סיים את תקופת החפיפה הפוליטית, ולמרות הנבואות (כולל של כותבת שורות אלו) שהוא לא יחזיק מעמד בגלל אישיותו המיוחדת, גם הוא שואף בסוף לשדרג את הדירה בהרצליה בבית בבלפור.
לאיזנקוט יתרונות ברורים על גנץ. הוא טרם אכזב כמנהיג מפלגה, והוא יגיע לבחירות הקרבות מאוד עם "הילת ההבטחה", ששווה מנדטים רבים רק פעם אחת. העובדה שהוא רמטכ"ל לשעבר תמיד עוברת טוב בציבור הישראלי, וגם הידיעה ששילם את המחיר הכי כבד – בנו, גל, ששכל במלחמה – ולמרות זאת בחר להמשיך - תגייס אליו (בצדק) את האמפתיה הציבורית. איזנקוט הוא הסיפור הישראלי. יש בו ענווה מרשימה, וככל שהוא מתבטא פחות כך הוא יותר מסקרן ושווה יותר מנדטים. למרות הקילומטראז' הקצר יחסית בפוליטיקה, הוא מבין זאת היטב.
מעל כולם, בגוש רק לא ביבי, משקיף זקן השבט, איווט ליברמן. בשנה האחרונה עלה במחנה הזה רעיון הגון למדי: המפלגה שתסיים עם מספר המנדטים הגבוה ביותר, תציג את ראש הממשלה הנבחר. גנץ חשש להפסיד, וסירב. לפיד, כמו לפיד, בבועה שלו ויחליט בסוף. גולן לא שלל וליברמן חתך את ההצעה והודיע לכולם "תסתדרו מאחוריי".
\אז נכון שזה היה השבוע של איזנקוט, ונכון שבמערכת בחירות 2026 צפויה עוד דרך ארוכה, אבל ניתוח שלי: מאחורי הקלעים ליברמן מנהל את כל האירוע, ובבחירות הבאות הוא ימצב את עצמו ראש בראש מול נתניהו, האיש שפעם, מזמן, היה הבוס שלו. בינתיים ליברמן מאפשר לאיזנקוט, למורת רוחו של גנץ, לאחד את הגוש תחת כותרת של מכנה משותף. והסיפור הזה שמסתובב על כך שגנץ נכנס עוד שנייה לממשלת נתניהו? אוי הליכוד, נו בחיאת.
הפעם, עוד עסקת חטופים על הפרק. מו"מ מתיש שאינו נגמר, עם ארגון טרור אכזרי ושטני. הפעם, בניגוד לתחילת הדרך, טראמפ לצידנו. האיש שלימד את האיראנים שעדיף לעשות איתו עסקים מאשר לקבל בראש פצצות של 2B, ינסה ללמד שיעור דומה את מפלצות חמאס. מעניין לראות אם הם למדו את הלקח מבעלי הבית שלהם, האיראנים. כי בניגוד אלינו, המתקפלים הידועים, כשטראמפ אומר "לא תהיה הצעה טובה יותר – היא רק תחמיר", כדאי לך להבין שהוא לא משחק.
ב"ניו יורק טיימס" דיווחו על הליכים מתקדמים לשחרור עשרה חטופים חיים, 18 חטופים חללים, חמש פעימות עם אפס טקסים. אלה הבשורות הטובות. אבל להסכמים יש גם שורות קטנות, ושם מדווחים על 60 ימים של הפסקת אש, שבמהלכם יוכל האויב להתחמש, למלכד את הסמטאות שעוד נותרו בעזה, ולהתחפר מחדש במנהרות, ועל שחרור של אסירים פלסטינים - מחבלים שישובו לרצוח ולחטוף שוב; ומנגד ישנה דממה רועמת ומעיקה בנוגע לעתיד שאר החטופים החיים והחללים.
ייתכן שמבחינת טראמפ זה הכי טוב שאפשר להשיג כרגע. לנו לא נותר אלא להגיד תודה שהוא איתנו ותומך בנו. המלחמה הזאת הרביצה בנו (שוב) שיעור אדיר על משמעותן של בריתות עם מדינות ומנהיגי עולם. אפשר להגיד על טראמפ הרבה, מה שבטוח - הוא לא איש של קצוות לא סגורים. הלוואי שנראה פה את החטופים במהרה, אמן שתימצא הדרך להשיב את כולם – החיים לשיקום והמתים לקבורה, ומי ייתן שהמחיר שעוד נשלם פה על עסקה כזו לא ימיט עלינו אסון כבד עוד יותר בעתיד.
מה מתחולל בראשו של טראמפ? כמה רחוק עוד ילך עם החברות בינינו? החיים מורכבים מרגעים של מומנטום. צריך לנצלם, כי אין לדעת אם ומתי הם יחזרו. לטראמפ יש מנטליות קופצנית של איש עסקים שזקוק לריגושים, ואחרי שיסיים את עסקת ישראל והמזרח התיכון יעבור לעסקה הבאה. רק שלא יאבד בנו עניין. צפו לקיץ חם במיוחד של קבלת החלטות מצד הדוד באמריקה. אה, ומזל טוב ליום ההולדת. מה מאחלים למי שיש לו כבר הכל?
תותי שלי, אהובתי הקטנה, סליחה שלא הגעתי ליום הראשון שלך בכיתה א' כי הייתה לי עבודה. מקווה שאת לא זוכרת. אני לעצמי לא אשכח. נרגשת לראותך הערב על המשטח. העבודה תחכה הפעם. אמא אוהבת אותך.
התרעות פיקוד העורף