בערב הפרישה העלה גנץ את ראשי המטות והפעילים המרכזיים של המפלגה להתוועדות זום, אליה עלה גם איזנקוט להיפרד. הם שרו שם ביחד את "נשבענו זה לזו, ברגע של חולשה, שאם זה ייגמר, נגמור את זה יפה". כן, זה אמיתי. וככה הם רוצים לנצח כאן בחירות.
איזנקוט התייצב עוד קודם מול מצלמות הטלוויזיה ונשא הצהרה. לא היה טלפרומפטר. הוא לא עשה חזרות. באותו בוקר, כשאנשיו ביקשו ממנו לערוך פיילוט או חזרה על המסרים, הוא סירב. הייתה לו פגישה בבית החולים שיבא, שם עומדים לקרוא מחלקה על שם גל, בנו שנפל בעזה, ועל שם חברו אייל ברקוביץ', שנפל יחד איתו.
שני הלוחמים האלה, אחד חילוני מהרצליה והשני בן הציונות הדתית מירושלים, לחמו יחד ונפלו יחד. זה היה לאיזנקוט הרבה יותר חשוב מהשקת עצמאותו הפוליטית.
הוא דיבר מהלב. קצת גמגם, קצת ליפסס, קצת עצר להרהר. הוא, כמובן, גם פרס את ניתוחיו המוכרים למצב ואת הממלכתיות האינסופית שלו. הוא, ששכל את בנו במלחמה שעדיין ניטשת, כלל לא הזכיר את גל. הסתפק ב"שנהיה ראויים לנופלים". הכריזמה שלו לא פרצה מהמסך. היא התביישה. החיוכים שלו היו נבוכים. לא גבוה, לא רזה, לא מרשים, אבל מענטש.
מהיכרות של עשרות שנים אני מעיד: איש נדיר, ישר כפלס, תוכו כברו, פטריוט ישראלי אמיתי, סיפור הצלחה של ישראל השנייה, בואכה השלישית, שנולד בטבריה וגדל באילת. בן לעולי מרוקו, שמעולם לא התלונן. העדיף להצטיין. הוא הנגטיב המושלם של בנימין נתניהו. אין בישראל מי שתפס את גדי איזנקוט בדבר שקר. כמו שאין מי שתפס את בנימין נתניהו בדבר אמת.
כשהתראיין לאילנה דיין, אחרי נפילת בנו, ונשאל אם הוא חותר לתפקיד ראש הממשלה, ענה איזנקוט שזה "לא רלוונטי כרגע". לא בתוך שנת האבל. בהצהרתו השבוע הוא נשאל שוב את השאלה הזו, והפעם ענה אחרת. כן, אני יכול להוביל. הייתי רמטכ"ל, הייתי שר, אני יכול לעשות כל תפקיד במדינה. אבל הוא לא דורש והוא לא מבקש והוא לא מסמן מטרה. הוא יוצא למסע ל"בניית מנהיגות ראויה למדינת ישראל". ככה הוא מגדיר את זה, וכשאיזנקוט מגדיר משהו, זה לא ספין. זו ההגדרה. הוא יעשה כל מה שיוטל עליו במסגרת הזו.
הוא יכול היה להמתין לפגרת הכנסת. או לעיתוי טוב יותר, שלא מגיע מיד לאחר הניצחון על איראן. אבל כל אלה לא מעניינים אותו. רק העניין עצמו מעניין אותו. "מי שמחפש עוד ביבי", אמר לי אחד מאנשיו, "שלא יחפש אותו אצל גדי. יש מספיק ביבי'ז מעלי אקספרס על המפה. גדי זה משהו אחר".
המו"מ בינו לבין גנץ על ה"דמוקרטיזציה" המובטחת במחנה הממלכתי נכשל. לא היה לו סיכוי מלכתחילה. גנץ הקים את המחנה הממלכתי. גנץ עומד שם כבר שבע שנים, סופג את כל הרעל של מכונת הרעל וגם את כל הרעל של הצד השני. גנץ הוא דו־שימושי בהקשר הזה, ומה שעובר עליו, ממצביעיו שלו (לשעבר), מדגים פעם נוספת את הסיבה שבגללה המרכז־שמאל מפסיד פעם אחר פעם.
"שנאת גנץ", שהפכה לתופעה פתולוגית דווקא בקרב קהל בוחריו הפוטנציאלי, היא פיינשמקריות טהרנית מהזן הנחות ביותר. גם אם הוא עשה שגיאה כשהצטרף פעמיים לנתניהו, מישהו מעלה בדעתו שהוא עשה את השגיאה הזו ממניעים אישיים, פוליטיים או פופוליסטיים? ברור שלא.
הוא עשה את המעשה הזה (בפעם הראשונה יחד עם גבי אשכנזי ובפעם השנייה יחד עם איזנקוט) מתוך אהבת המדינה ואמונה שלמה שלא את נתניהו הוא בא להציל, אלא את ישראל. וגם אם הוא טעה, זה לא הופך אותו לדמון. לגנץ לא הייתה כוונה להעביר את המפלגה שלו לאיזנקוט. שניהם ידעו את זה. לאיזנקוט לא הייתה כוונה להמשיך לשרת כמספר 2 של גנץ, בסיטואציה שבה הוא לא מאמין שזה הרכב שיכול לנצח. ולכן הם נפרדו.
בניסיון אחרון להציל את המצב פגש מקורבו של איזנקוט, רונן מנליס, את יועצו האסטרטגי של גנץ, הפרסומאי מושיק תאומים. תאומים ראה כבר הכל בפוליטיקה הישראלית. מנליס רואה עכשיו. תאומים הזהיר אותו מאפשרות שגדי יפרוש, ילך למדבר הפוליטי ויתפוגג, מה שקרה לקודמיו.
מנליס, לקראת פרידה, אמר לו משהו כזה: אני לא מבין בפרסום, אני מבין בגדי איזנקוט. ב־7 בדצמבר נפל הבן שלו גל, וגם נפל דבר. גדי קשר את גורלו בפעם השנייה עם מדינת ישראל. הוא לא יעזוב את הפוליטיקה. הוא כאן כדי להישאר, אתם לא מעריכים אותו נכון. הוא יקדיש את חייו למשפט "תהיו ראויים". אז הוא לא כריזמטי ולא רהוט, ואין לו טוויטר וטלפרומפטר, והוא נבוך ולפעמים מתבייש, אבל זה מה שיש, ולא מעטים בציבור רוצים עכשיו בדיוק את זה.
איך זה נראה מהזווית של גנץ? אותו דבר, רק להפך. לאיזנקוט יש בסביבת גנץ רק שבחים: "אין אנשים כמוהו, לפעמים נדמה שזה לא איש אמיתי. משהו כמו חילי טרופר, רק עם דרגת רב־אלוף". ואחרי זה, היה ברור שתהיה פרידה, הם אומרים, אבל יש להם גם תקווה: "הוא עוד ישוב". כמו הבלדה ההיא לעוזב הקיבוץ.
אצל גנץ דוחים את הטענה שאיזנקוט פרש בגלל הפריימריז. זה, לתפיסתם, רק התירוץ. בנט יתן לו פריימריז? לפיד יתן לו פריימריז? בסוף, יש כאן הבדלי תפיסות, הם אומרים. איזנקוט רוצה חיבורים, הוא לא פוסל אף אחד, הוא מדבר על יאיר גולן ולפיד וליברמן וכולם.
גנץ היה כבר בסרט הזה. הקים מסגרות כאלה. התמודד איתן פעמים רבות. לא ניצח. הוא חושב אחרת. הוא מאמין שמפלגה שתביא כמה מנדטים מהצד של ביבי, תכריע את הבחירות. אז יכול להיות שהוא כבר לא יהיה ראש ממשלה, אבל הוא יוכל להיות לשון מאזניים שיטה את הכף. לטובת איזה צד? הצד השפוי.
מונולוג מהצד של גנץ: "הבן אדם עומד כאן שבע שנים. זקוף כמו תורן. חוטף אש תופת מכל הכיוונים. לא זז. לא מתכופף. לא נרתע. לא ממצמץ. הוא לא יוותר על מפעל חייו רק כי יש עכשיו סקרים לא מחמיאים. כבר היו סקרים לא מחמיאים. יש לו דרך, יש לו אמונה, הוא לא יוותר עליהן. אנחנו גמרנו עם קמפיין הפסילות ומחפשים עכשיו קמפיין של הסכמות. אנחנו מאמינים שזה מה שהציבור רוצה. ואנחנו נשמח מאוד אם בסוף הסיבוב, כשיהיה תאריך בחירות ונדע מי נגד מי, גדי יחזור. בסוף, באיזה מקום ראית פרידה כזו? חברות כזו? שניהם הלכו יחד, שניהם פעלו רק ממניעים פטריוטיים. את זה אף אחד לא יכול להכחיש".
שידוך עם פוטנציאל
למה כל כך חשוב לבנט לקבל את איזנקוט עכשיו? כי בנט קיבל החלטה אסטרטגית: דבר ראשון לגדר ולבצר את מצביעי המרכז־שמאל שתומכים בו. להפיק את לקחי גנץ, שניהל חניון ובו 38 מנדטים לאורך זמן כדי לגלות שהם דילגו לחניון אחר, נוח יותר, במהירות הבזק.
איזנקוט, לתפיסת בנט, ישאיר את המנדטים של גנץ, לפיד וליברמן, במגרש של בנט. הוא יהיה הבורדר קולי שיוודא שהכבשים יישארו באחו שלנו. אחר כך אפשר יהיה להביא שמות ימניים כדי להגדיל את זרימת הימין הממלכתי הרך והציונות הדתית המתונה למפלגה. יש לזה סיכוי. הדרך של בנט להחזיק את המקל בשני קצותיו עוברת אצל איזנקוט. שיודע את זה.
לעומת זאת, אם הוא יבין שהמטמון האמיתי נמצא בימין ומקומו הטבעי של איזנקוט אינו לצידו, יש סיכוי לנצח. על פי לפיד, עדיף לבנט שני עופרים (וינטר) על גדי (איזנקוט) אחד. לפיד לא אומר את זה בקול רם, אבל יש מצב שיסכים לוותר לאיזנקוט על המקום הראשון ביש עתיד. השאלה היא אם איזנקוט מעוניין במקום הזה ומאמין שאפשר מהפלטפורמה של יאיר לפיד ליצור משהו רחב במודל שהוא רוצה. התשובה תינתן בהמשך.
גם השילוב הזה יכול להביא תוצאות מפתיעות. גם לליברמן יש לא מעט קולות מהמרכז־שמאל וגם כאן, איזנקוט יכול לגדר אותם ולהגדיל אותם. לליברמן יש גם לא מעט קולות מהימין, איזנקוט לא אמור להבריח אותם. נשמע שידוך עם פוטנציאל.
התרעות פיקוד העורף