זו לא גוזמה, זו מציאות. זה לא מצחיק, זה עצוב ומדאיג. התנאי המרכזי והקובע כיום לפעילותו של עסקן ציבור או פוליטיקאי בארצות הברית הוא בורות ונבערות.
האיש או האישה חייבים להיות חסרי ידע בשירות הציבורי, נעדרי ותק וניסיון בשטח שבו הם שואפים לתפקד. אסור שיתגלו חלילה כמי שמבינים לעומק את הבעיות שהתפקיד שהם משתוקקים לו מיועד לטפל בהן. הדבר שצפוי בוודאות לחבל בסיכוייהם לניצחון במרוץ הוא האבחנה שהם ניחנים בכישרון ובכישורים למלא את התפקיד שהם שואפים להשיג.
בבחירות למועמדות המפלגה הדמוקרטית לראשות עיריית ניו יורק ניצח זוהרן ממדאני – בן 33, שעד לפני שבועות אחדים היה אלמוני בזירה הפוליטית בניו יורק. גם מי שהצביעו בעדו, מודעים היטב לעובדה שממדאני חסר ידע וניסיון בשירות הציבורי. ומה שבולט במיוחד בדמותו הוא העובדה שהאיש חסר כישרון ונעדר כישורים למלא תפקיד ציבורי, בכיר, שמשפיע על חייהם של שמונה מיליון בני אדם, תושבי העיר הגדולה של ארצות הברית.
דווקא עובדת היותו של ממדאני חסר ידע, ניסיון וכישורים לכהן באחת המשרות הבכירות בארצות הברית, היא שסייעה לו לנצח בבחירות המוקדמות. לעומת זאת בולטת תבוסתו של אנדרו קואומו, פוליטיקאי ותיק ומוכר, בעל עבר עשיר ומוכח בשירות ציבורי, אדם שמילא תפקידים רבים בקריירה, כולל תפקיד שר בממשלו של הנשיא לשעבר קלינטון, ותפקיד של מושל מדינת ניו יורק. הייתה לקואומו בעיה, פגם שלא היה לו סיכוי להתגבר עליו. הוא היה ועודנו ראוי, מוכשר וכשיר לכהונה שאליה חתר. לרוע מזלו, הוא ניחן בכישורים מוכחים למילוי תפקידים בכירים.
הבחירות של הדמוקרטים בני יורק הן רק דוגמה ליעילות של חוסר הניסיון והיעדר הכישורים בעת התמודדות על תפקיד בכיר. דוגמה משכנעת עוד יותר היא זו של שר ההגנה הנוכחי של ארצות הברית, פיט הגסת’. איש נחמד, שהתפקיד המשמעותי היחיד שמילא בעברו הוא זה של מנחה תוכנית טלוויזיה בערוץ פוקס, תוכנית שהנשיא דונלד טראמפ אהב לצפות בה. להגסת’ אין שמץ של ידע או ניסיון הדרושים למילוי תפקיד כה מרכזי וכה בכיר, כשר ההגנה בצמרת הקבינט של ממשל טראמפ. אז מה? זה מפריע למישהו?