בצפון הרצועה, השלימה אוגדה 162 את כיבוש וטיהור מרחב ג׳אבליה. מה שאפשר להטיל את חטיבת גבעתי למשימה של כיתור בפעם הרביעית את מרחב הכפר בית חאנון בצפון הרצועה. בצה״ל נחושים להשמיד את הכפר, שמאוכלס כרגע רק בחלקי מנהרות על ידי כמה עשרות מחבלים שחלקם לקחו חלק בתקרית הקשה בה נהרגו חמישה לוחמי גדוד נצח יהודה ו-14 נוספים נפצעו.
ההסכם שיוסדר בדוחה ובוושינגטון הוא רק מהלך טקטי לעצירה זמנית של הלחימה, לצורך שחרור חלק מהחטופים. חמאס זקוק להסכם הזה כאוויר לנשימה. הוא דחוק במספר מובנים בשטח.
גם מול העוצמה שצה"ל מפעיל עליו, גם חוסר היכולת שלו לשלוט בסיוע ההומניטרי, הדחיקה של השטח שישראל לקחה וכבר ברור שלא משנה באיזה הסדר היום שאחרי יהיה, רצועת עזה התכווצה לפחות בעשרה אחוזים ואף יותר (השאלה תיסגר רק בתום המו״מ. א״א).
דבריו של השר כ״ץ נכונים ואמיתיים. בכל קונסטלציה, חמאס וגבול עזה יהיו שטח אויב שיש לפקוח עליו עין, אבל גם להמשיך ולפעול בו בדיוק כפי שצה"ל פועל בלבנון ובסוריה - ומתכוון לפעול כך גם באיראן.
לכן לא ברור מדוע ישראל כל כך מפחדת להכריז על סיום המלחמה ולעבור לשלב השני של תפיסת ההגנה, שהרי אף אחד בעולם לא יוכל לכפות על ישראל להימנע מפעולות של הגנה עצמית: להיכנס לשטח רגלית כדי להשמיד מנהרות, משגרים, לחסל מחבלים, להשמיד מבנים אשר משמשים תשתית לטרור.
כרגע ישראל חייבת ללחוץ בכמה כיוונים: הראשון, להגיע לעוד הישגים טקטיים מהסוג שיביאו את חמאס להבין שאין לו בכלל יכולת להשתקם. שנית, על ישראל לפעול ולחסל את הנהגת החמאס בכל המזרח התיכון מטורקיה, סוריה, לבנון, קטאר ובכל מקום אחר. בלי החיסולים הללו לא יהיה ״ניצחון״ או הכרעה ממשית.
שלוש, על ישראל לפעול להביא לשחרור המהיר ביותר של כלל חמישים החטופים. ישראל יכולה להתחייב על הפסקת המלחמה, כאשר היא רשאית באותה נשימה להצהיר ולפעול כי היא תממש את הזכות שלה להגנה עצמית, בדיוק כפי שאמר אתמול בערב השר כ״ץ במכללה לביטחון לאומי: ״עוד נכונו לנו החלטות קשות ומורכבות. אנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית לביטחון ישראל ולעיצוב עתידנו במזרח התיכון. אסור להיות שאננים ויש להיערך כראוי לקראת העתיד״.
התרעות פיקוד העורף