המלצר, כמה מפתיע, הגיש את חשבון ההוצאה לפועל חמוש בחיוך שכמו כתוב עליו "אל תנסו להתחכם". וכמו תמיד, בעקבות הפרסום מגיע הזעזוע בתגובות: "איך זה יכול להיות?" "זה לא חוקי!", "צריך לסגור אותם!".
זה קרה לי פעם אחת בחיים, במסיבת הרווקים שלי. הפתיעו אותי. אמרו “סגור לך ת'לו"ז לשבוע הבא", שלחו כרטיס, ואני, בתמימות, חשבתי "איזה חברים מדהימים". הגענו למיקונוס, האי שבו ארנקים הולכים למות ומנהלי בנקים מתאבדים, והתיישבנו במסעדה על החוף. זה היה מקום "אותנטי", עם תפריט בלי מחירים, מיטות שיזוף פושטות רגל, מלצרים עם בטן של קרוספיט, וקוקטיילים שנראו כמו ניסוי בכימיה.
הזמנו כמה מנות, שתינו קצת, ואז הגיע החשבון. רגע ששווה התקף לב משולב בשבץ: מעל 700 יורו. תמחור מטורלל עבור מזט שהתחרט בדרך, קוקטייל בצנצנת, ושירות שנמשך שעתיים אבל לא כלל אפילו "מה נשמע" אחד. כמובן ששילמנו. כמו כולם. כי מי מתווכח עם חמישה יוונים חטובים וקצרי רוח, חמושים בחולצות מכופתרות שמתפקעות עליהם, בחום של 60 מעלות בצל? הדבר היחיד שאתה מרשה לעצמך לשאול ברגע כזה הוא אם אפשר לשלם בשתי פעימות: כליה עכשיו, כרטיס אשראי מאוחר יותר.
מה שיותר מעניין מהעוקץ עצמו, וגם די מעצבן, הוא איך הפכנו את העניין לשגרה. העוקץ הפך ל"נורמה", ומיקונוס, לתיוג חובה באינסטגרם. אנחנו נוהרים לשם כדי לצלם את החיים שלא נוכל לממן, ואז חוזרים לארץ ומתחילים את כל מעגל ההתאוששות הכלכלית, ותוך כדי כך אנחנו מתייגים את המסעדה שהפשיטה אותנו. כי זו האמת: אף אחד לא נוסע למיקונוס בשביל לאכול טוב, לנוח או לטייל. אפשר לקבל את זה ביותר זול, וביותר טעים, בהמון מקומות. כולל ביוון עצמה ובמרחק של כלום ושום דבר מהאי המוזהב.
מגיעים לאי בשביל להיראות. בשביל להוכיח לעוקבים שאנחנו ב"מקום הנכון". גם אם זה אומר לשתות קוקטייל ב־38 יורו ולהעמיד פנים שהוא "משגע", בזמן שיש לו טעם של ויטמינצ'יק אננס, מחוזק בקריסטל מנטה. גם אם זה אומר להעלות סטורי בשקיעה ולכתוב "blessed" בזמן שאתה בוכה מהידיעה שפורקה עוד קרן שאמורה הייתה לסייע לך בימי הפנסיה.
וזה לא נעצר במסעדות כמובן. גם הווילות. גם הים. גם הבריכות. הכל עטוף ביופי קיטשי, נעים לעין, ומנופח כמו מחירי הסמבוקה. הכל מצטלם נהדר, כל עוד אתה לא מצלם את דף החשבון.
אז בפעם הבאה שאתם שוקלים לעלות על מטוס למיקונוס, קחו רגע לחשוב. לא על הנוף, על החוב. לא על הפילטר, אלא על הפילטר הכלכלי שאתם מפעילים כדי לא לראות את המציאות. כי בואו נודה באמת הכואבת: מי שנכנס למסעדת חופים כזו ונדהם — הוא לא קורבן. הוא לקוח חוזר.
התרעות פיקוד העורף