הפשרה שהוכתבה הייתה מלאכת מחשבת: ר', שממילא התפטר – ילך. ש', שמונה לממלא מקום זמני, ימשיך 60 יום. בתוך זמן זה יישרו כל השערות שר' היה מופקד על עיצובן, ובחדשות שיצמחו כבר יטפל ד', שיוכל להיכנס לתפקידו לאחר חודשיים בלי שום ועדת קירחים.
לקחי המחדל
ההפתעה במלחמת יום הכיפורים לא הייתה רק מודיעינית ואסטרטגית. צה"ל גם לא היה מוכן לשדה הקרב החדש, ומערכת הבריאות לא הייתה מוכנה לתוצאותיו. שדה הקרב הוצף באלפי טילי נ"ט סאגר, קלים וניידים, שפגעו במאות טנקים שלנו. הטנקים התלקחו, ומאות רבות של נפגעי כוויות הגיעו לבתי החולים בעורף. שיעור נפגעי הכוויות בתוך כלל הפציעות היה כפול מזה שהיה במלחמת ששת הימים.
בניגוד לאיברים כמו כליה, כבד או לב, החייבים להיות מושתלים סמוך למועד קביעת המוות של התורם, עור יכול להציל חיי נפגעי כוויות גם כשהוא משומר בהקפאה. היה ברור כי לעת מלחמה המומחים הדרושים לאיסוף העור יהיו עסוקים בטיפול בנפגעים, ולא יוכלו לעסוק באיסוף עור. ולפיכך, הוגדר הצורך לאגור עור בימות שלום לשימוש במלחמה או באסון רב־נפגעים.
היו מי שהעלו התנגדות הלכתית: דחיפות מיידית בהשתלות לב או כבד – ברורה. אך לעניין הקמת "בנק", מאגר עור לשימוש עתידי – יש ספק. אולי יפרוץ שלום? אולי לא יהיו עוד מלחמות ולא נזדקק להשתלות עור לפצועי כוויות מלחמה?
פרופ' וכסלר כיתת רגליו אצל הרבנים הראשיים, ואלו קבעו בכתב כי מדינת ישראל נמצאת בכל עת במצב כאילו פצוע כבר מוטל לפנינו והוא זקוק להשתלת עור, כי כל רגע עלולה לפרוץ כאן מלחמה. כך קם מאגר העור הלאומי של מדינת ישראל, והוא משרת נפגעי מלחמה ופצועי כוויות בכל עת עד היום.
מצב חירום
תחומים רבים במדינה עדיין מנוהלים בעזרת "תקנות שעת חירום", כי כאלה באמת חיינו כאן, במלחמה וברגיעה. מדינת ישראל חייבת להתנהל בכל עת כאילו המלחמה עלולה לפרוץ היום. השלכות התובנה הזו ברורות בתחומי הצבא והביטחון, בחזיתות ובעורף, בכלכלה ובתחבורה - אך לא לגבי ראש הממשלה. מתקיים כאן מצב אבסורדי שבו ראש ממשלה בעת מלחמה נדרש להקצות שעות וימים להכנת משפטו והופעתו בו.
אין כלל ספק שמדינת ישראל ניזוקה או עלולה להינזק מכך שראש הממשלה אינו פנוי כל כולו לענייני המלחמה. אלו שתבעו מראש למנוע בחירתו או להכריז על נבצרותו, נתלים היום בהתחייבותו של נתניהו כי אין לו כל מניעה לשמש כראש ממשלה גם בעת ניהול משפטו. אבל גם הוא, גם שופטיו וגם מתנגדיו לא חזו מלחמה בחזיתות רבות הנמשכת כמעט שנתיים.
אפשר כמובן להתעקש ולתבוע: אם אינו מסוגל לעמוד בהתחייבותו – שיתפטר. אבל הוא כנראה לא. גם פתרונות אחרים הוצעו: השהיית המשפט עד אחרי המלחמה, חנינה, עסקת טיעון – כל הללו יכולים אולי לפתור את הקושי הפרסונלי הנוכחי, אבל הם אינם בגדר פתרון מערכתי.
מה שטוב לצרפת
"החוק הצרפתי" יכול לפתור את הבעיה הזו. הכוונה היא לחוק הקובע כי לא יתנהלו חקירות פליליות נגד ראש ממשלה מכהן (למעט בחשד לפשעים חמורים, כגון רצח או אונס), ואם מתנהל משפט נגדו – המשפט יושהה עד לתום כהונתו. חוק כזה נהוג בכמה דמוקרטיות מערביות.
החוק הישראלי מעניק לנשיא המדינה חסינות מפני כל פעולה משפטית בשל היותו סמל מסמלי השלטון שלנו. לראש הממשלה צריכה להיות מוקנית חסינות כזו כפל כפליים, בהיותו גם סמל שלטון וגם ראש הרשות המבצעת. כי חקירה או משפט פלילי נגדו אינם מכתימים רק "סמל שלטון". הם גם פוגעים בתפקוד המדינה כולה - ולעת מלחמה, גם בכל אזרחיה.
אינני מחובבי החוקים האישיים ואלו החלים גם בדיעבד - חוקים רטרואקטיביים ופרסונליים. לכן התנגדתי לפני שנים אחדות לכוונה לחוקק "חוק צרפתי" לטובת נתניהו כשהחלו חקירותיו. כאמור – אינני חובב חוקים כאלה, אך לעיתים מכיר בצורך בהם.
התרעות פיקוד העורף