ביממות האחרונות אנחנו מול מסך מפוצל. צדו האחד לכאב ולמלחמה ולפנטזיות הפוליטיות בעזה וחציו לוושינגטון לציפיה ולתקוות. כמו תמיד אנחנו משלמים מחיר כבד על כך שממשלה וראש ממשלה בישראל לא אוהבים לקבל החלטות, כל עוד אין אקדח מוצמד לרקתה ולרקתנו. את שהיה צריך להחליט ולקדם כבר לפני חודשים כפי שהציע לו צה"ל, צפוי להערכתי נתניהו ליישם בקרוב - וזהו שלטון פלסטיני כזה או אחר בעזה בתמיכת מדינות המפרץ ומצרים עם אחריות ביטחונית ישראלית של אפס הכלה וללא "בנק מטרות". ועם הגליית ראשי חמאס אל מחוץ לרצועה.
שעיר לעזאזל
לעג לרש
צריך רמה גבוהה מאוד של נתק ואטימות כדי שיניעו את רגליו של חבר קבינט ביום ארור שכזה אל מעגל הרוקדים והמפזזים, תוך התעלמות מהכאב והשכול שפקד קהילות שלמות, ישיבות, גדוד שלם של משרתים חרדים ואומה שלמה שקמה בכל בוקר ל"הותר לפרסום".
אבל סמוטריץ' לא מתפלל להצלחת ביקור נתניהו. כמו רבים וטובים, גם אני תוהה היכן מסתתרת הציונות הדתית של זבולון המר וזבולון אורלב, של יהודה בן מאיר ושל יצחק לוי? יש לי חברים רבים וטובים שחשים כהומלסים פוליטיים. הם ברעננה, בפתח תקווה, בגבעת שמואל ובירושלים, הם בהושעיה ובאפרת, בעפרה, בקיבוץ הדתי וברמת הגולן. כולם אנשי ימין מובהקים וטובי לב, והם מחכים לנפתלי בנט ולרשימה שיציג ולשותפיו, בתקווה שימצאו בה את ביתם הפוליטי שיחזיר להם את גאוות ההשתייכות לציונות הדתית המפוארת, את התקווה ואת הכבוד.
עוצמה יהודית
בגלי צה"ל סיפר השבוע מוזס על הקשיים הכבדים שמערימה הממשלה על השיקום הקהילתי, על כך שאין לה ולמנהלת תקומה כל בעיה לממן לו עוד ועוד טיפולים פסיכולוגיים ככל שיידרש (והוא לא צריך, במקרה שלו), אבל הם לא מוכנים ולא יכולים להבין למה צריך לבנות מחדש את המטבח ואת חדר האוכל בקיבוץ, ומדוע החברים לא יכולים לאכול בביתם.
אין בממשלה הזאת הבנה במה שנוגע לקיבוץ, לקהילה ולמרכזיותו של חדר האוכל והמועדון לחבר במקום כמו ניר עוז. הם כן מבינים שם בממשלה בחדרי אוכל בכוללים, בישיבות ובהזרמת תקציבים לצאן מרעיתם. מוזס מספר את מה שאנחנו כבר יודעים, שהממשלה לא מוכנה לתקצב את מלוא הסכומים הנדרשים לשיקום החברים, הקהילה וענפי החקלאות.
זהו קרב בין הציונות לבין הפקידות, בין השליחות הלאומית בספר ולאורך הגבולות לבין הבירוקרטיה. בין מוציאי הלחם מן הארץ, הפלאחים, הרפתנים, הנוטעים והלולנים, לבין מה שנותר מהשירות הציבורי שלנו, שנשלט על ידי פוליטיקאים שהקשב שלהם מופנה לאזורים אחרים של הארץ, לא בנגב המערבי ולא בגליל.
אבל אני מכיר את אנשי ניר עוז ואת המוטו שאימצו מדברי מאיר יערי ז"ל: "לא עייפי דרך, אם כי מפלסי נתיב". ניר עוז קום יקום מחדש – חזק, כואב וגאה. עם הממשלה הזאת או בלעדיה...
להפקיר את המופקרים
אני פוגש הרבה ממשפחות החטופים. אני מתבונן בקמטים הנחרשים במצחם, בייאוש המאיים להתגבר על התקווה, בחיים שלהם שהשתנו בבוקר 7 באוקטובר - ומעריץ אותם. את האבות, את האמהות, את האחים והאחיות ואת הילדים. של החיים, של המתים, של אלה ששבו הביתה ולא מרפים. אני מביט בהם ומשתאה.
בשנתיים האחרונות הם עברו בעל כורחם השתלמות ביחסים בינלאומיים, במשפטים, בתקשורת, במנהל ציבורי, במדעי המדינה, בפסיכולוגיה ובמדעי ההתנהגות. הם הפכו בעל כורחם ללוחמים ולוחמות מול שרים ושרות שליבם אינו במקום הנכון, ולמרות זאת הן שומרות על תקווה ואמונה באופן מעורר הערצה. המשפחות הללו נותנות לי ולנו שיעור ענק - ועל כן ראויות להערצה.
לא קלה דרכינו
הרבה קושי יש כאן כעת. הרבה תחומים מצויים בתנאי חוסר ובמגבלות של מלחמה, והאתגרים הם קשים מאוד. ובתוך זה, אני רוצה לומר מילה טובה למערכת הבריאות הציבורית שלנו. אני חושב שאין כמוה בעולם, לא בבתי החולים המפוארים ולא בעושר, אלא בהון האנושי המדהים, בתחושת השליחות, במסירות, במקצועיות ובאחריות.
ראינו את זה במלחמה, בהיערכות מדהימה של פריסת מיטות לאלפי נפגעים שהיו אז בצפי, בהורדת מחלקות שלמות למרתפים בבתי חולים ובבתים חולים סיעודיים ובפעילות הרואית של המערכת כולה מול פצועי המלחמה הלוחמים מדרום ומצפון ומנפילות הטילים מאיראן.
מדובר בשותפות גורל, ערבות הדדית ונאמנות של הרופאות והרופאים, האחיות והאחים, של קופות החולים ושל משרד הבריאות וצוותו - כלפי אזרחי ישראל. יש שם מחסור רב ועוד בעיות, אבל הרשו לי לומר שמערכת הבריאות שלנו, למרות כל הפערים, עודנה "שמורת טבע", אשר מסיבה לנו גאווה גדולה. תודה!
ממשיך לנסוע
כשקיבלתי "הזמנה" לקורס נהיגה מונעת, לאחר שצברתי יותר מדי נקודות, הרהרתי באפשרות להמיר את כאב הראש הזה בחלופת מעצר של יומיים־שלושה עם ספר טוב או שניים וקצת מנוחה מהסלולרי. לצערי, אין דרך כזו - ושבועות אחר כך מצאתי את עצמי נכנס לכיתה בבית הספר בחולון.
אבל אני לא כאן רק בשביל דברים טובים. בעוד רוב "המשתלמים" הגיעו בגלל שימוש בסלולרי בנהיגה, אין בחוברת הקורס שמחלקת רשות הרישוי אף התייחסות מרתיעה לנגע היסח הדעת בסלולרי וגם לא לנושא הנת"צים - מהסיבה שהיא עודכנה לאחרונה ב־2017. כדאי לשים לב לזה...
התרעות פיקוד העורף