דמיינו לכם שרפאל איתן (רפול) היה חי כיום ומריץ את מפלגתו בבחירות הבאות לכנסת. לאיזה גוש הייתה לדעתכם מצטרפת מפלגת ימין חילונית? לביבי־דרעי־גפני־אייכלר־סמוטריץ'־בן גביר, או לבנט־ליברמן־לפיד־איזנקוט־גנץ־יאיר גולן?
התשובה ברורה. רפול וגולן היו נאלצים להסתדר. לעומת זאת לחיבור בין רפול לגפני־אייכלר־סמוטריץ' לא הייתה היתכנות. זאת משום שיאיר גולן הוא מרכיב נוסף בקואליציה האופציונלית שאינו קובע את הקו. ואילו הציר חרדים־חרד"ל הוא עיקר הגוש בראשות בנימין נתניהו, ואף שותף קואליציוני אינו יכול לעמוד מנגד.
בהפוך על הפוך, זאת הסיבה העיקרית לכך שנתניהו מסוגל להרשות לעצמו לא להעביר את חוק ההשתמטות עד סוף מושב הקיץ. מאז אישרה הכנסת בקיץ שעבר את החלת הרציפות על הצעת החוק של בני גנץ, קיימה ועדת החוץ והביטחון 42 דיונים סביב מתווה החוק. 42. לדקלם את המספר ולא להאמין. וטיוטה עדיין אין. שלא לראשונה, מכניסים לוועדה נמר, ולקריאה השנייה והשלישית עולה חתול. הבעיה היא שבמקרה של חוק הגיוס/ההשתמטות מלכתחילה מכניסים חתול.
מתנגדי חוק ההשתמטות, כולל בקואליציה, ביקשו להגדיל לממדי נמר את החתול שהוכנס לוועדה. הסיעות החרדיות ביקשו לגמד את החתול, עד שיהפוך לעכבר.
גם אם תקיים הוועדה 84 ישיבות ולא 42, אין לה דרך לרבע את המעגל וליצור הכלאה בין נמר לעכבר. לאדלשטיין היו שתי דרכים לרדת מהעץ: להתעקש להוציא מהוועדה נמר ובלית ברירה לקפוץ מהעץ לרשימה אחרת, למשל לזו של נפתלי בנט, או לרדת מהעץ בדרך המקובלת במפלגתו שלו ולהסכים לגרסה של עכבר. המבצע המסתמן באיראן, שלגביו היה מעודכן, הקל על המסלול השני.
ולמה ההצעה המסתמנת היא עכבר ולא נמר? כי אני מקשיבה לאריה דרעי, ודרעי הגדיר אותה כ"הסדרת מעמדם של בני הישיבות", כלומר כהסדרת השתמטותם.
זיני גלגל בפני הח"כים את מגוון התנאים שהוא מספק למתגייס החרדי. המתגייסים לא יראו אישה, אלא אם כן ייתקלו באישה בנסיעתם לבסיס באוטובוס, נבדקות האופציות לספק מגוון של כשרויות מהדרין ועוד. מה שהחטיבה לא מספקת, התברר, זו טבילה מדי בוקר במקווה. למתגייס פוטנציאלי שהתעניין, נאמר שאין. לא מקווה טהרה ולא טיסות לאומן ערב ראש השנה על חשבון הצבא. יש גבול.
התמונה הפסטורלית נסדקה כשזיני החל לספר על מסעות השכנוע שהוא עורך אצל רבנים בעלי השפעה במגזר החרדי, ואז פרץ ויכוח בינו לבין ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו) מקרב חברי המשלחת. סובה טען כי מסעות השכנועים יובילו אך ורק לסחבת, כי ראשי הקהילות מעוניינים בשמירה על המצב הקיים. נכון לעכשיו, שנתון הגיוס החרדי מונה 15־17 אלף בני 18, מתוכם מתגייסים כ־1,400, כלומר פחות מ־10%, אך מה שמשמעותי אף יותר זה המיפוי הפנים־מגזרי.
מיטיבי לכת בשבילי המגזר יבחינו בקלות כי מדובר בעיקר בחוזרים בתשובה שהצטרפו למערכת החינוך החרדי בגיל 12־13, כשההורים קיבלו את ההחלטה להסתפח למגזר, בילדיהם של הורים גרושים ושל מתגיירים. כלומר בשוליים ולא בבשר מבשרה של החברה החרדית על גווניה. בסוף יגלגלו עליך את האשמה שאין מספיק מתגייסים, העריך סובה, כי הרבנים ימשיכו בסחבת.
כעבור ארבעה חודשים הסתבר כי זיני הקדים תרופה למכה: הוא קיבל תמורה הולמת עבור האפשרות הפוליטית שסיפק לקואליציה, האפשרות למשוך זמן. נכון שבינתיים מסתמנת דחייה נוספת, וזיני ייאלץ להמתין כחודשיים לכניסתו לתפקיד ראש השב"כ, אך נתניהו לכל הפחות רשם את הצ'ק.
התרעות פיקוד העורף