הרגשת הכשלון שמכתיבה את המשך הלחימה: על מצבו הנפשי של ראש הממשלה | ד"ר עפר גרוזברד

נתניהו רואה את הצעירים שתכננו את חייהם לאחר השחרור נאלצים להמשיך להילחם, הוא יודע על המילואימניקים שלא רוצים להתגייס אבל מצבו הנפשי לא מאפשר לו להקשיב

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
בנימין נתניהו
בנימין נתניהו | צילום: מרק ישראל סלם
4
גלריה

זמיר השיב "האם צה"ל ישלוט על שני מיליון אזרחים? אתה רוצה לעצור את הלחימה בשביל זה?" ראש הממשלה השיב: "אני מביא עשרה 9-D להכשיר את המרחב ההומניטרי. איזה כוחות צריך כדי להגן עליהם? זה משבית את כל המלחמה?" כפסיכולוג קליני האמון על הקשבה טובה אני מיד מזהה שמשהו פה לא נקלט. האם ראש הממשלה לא מבין שאין לנו מספיק כוחות?.

הערכת מצב- ישראל כ''ץ והרמטכ''ל אייל זמיר
הערכת מצב- ישראל כ''ץ והרמטכ''ל אייל זמיר | צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

לסמוטריץ ובן גביר חשיבה משיחית שהדבר שהכי מאפיין אותה הינו קושי לומר מה אני לא יכול ולא רק מה אני יכול. הם זחוחים, מאמינים שאלוהים יעזור ואין עלינו. להכיר במגבלות כוחנו? מהם והלאה.

בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר
בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר | צילום: רויטרס

אבל מה קורה לראש הממשלה? רבים יטענו - יתכן בצדק - שביבי ממשיך את הלחימה כדי לשמר את ממשלתו ולמנוע את הפלתה בידי סמטוריץ ובן גביר. אני רוצה להאיר נקודה לא פחות חשובה בעולמו הנפשי שלי ביבי: כמי שחש עצמו ובצדק אחראי לאסון השבעה באוקטובר נסיגה והשבת שלטונו של החמאס בעזה באופן שיחזיר אותנו למצבנו ב-6 באוקטובר אינו נסבל עבורו – כאילו לא עשה דבר.

הוא רוצה להיזכר בספרי ההיסטוריה כמי שאומנם כשל בשבעה באוקטובר אבל התאושש והביא להפלת שלטון חמאס ולשינוי במצבה של ישראל בגבולה הדרומי. אכן, לדידו כל הסכם עם חמאס הינו כניעה בלתי נסבלת. למשפחות החטופים הוא אומר בהתרגשות רבה "אני לא משאיר את הרוצחים האלה שם, את המפלצות האלה שם. אני לא משאיר את המפלצות האלה שם. על זה אני מוכן לעמוד בכל הכוח, בכל התקיפות".

המפלצות האלה היו שם גם קודם ובכך אין כל חדש אבל הפעם יתווסף לכישלון השבעה באוקטובר - להרגשת ביבי - מסמך כניעה. אכן החמאס פגע בביבי אישית, כך הוא חש, לעג למר ביטחון, והוא מצידו מגיב מתוך העלבון והפגיעה ולא מתוך טובת המדינה.

מחנה אוהלים בעיר עזה
מחנה אוהלים בעיר עזה | צילום: REUTERS/Mahmoud Issa

על כן, הוא לא מבין או שאינו רוצה להבין שפשוט זה גדול על צה"ל. אמרו לו זאת שני רמטכ"לים אבל הוא ממשיך לדרוש ניצחון. הוא רואה את הצעירים שתכננו את חייהם לאחר השחרור נאלצים להמשיך להילחם, הוא יודע על המילואימניקים שלא רוצים להתגייס אבל מצבו הנפשי לא מאפשר לו להקשיב. יתרה מזו, הוא צריך לדעת שמה שלא עשינו בשנה ותשעה חודשים האחרונים לא נעשה בעתיד הנראה לעין אבל הוא לא מסוגל להתגבר על הכאב הנפשי של הכשלון.

אילו ביבי היה עכשיו על ספת הפסיכולוג סביר שהיה מדבר על כך – כיצד הרגשת הכישלון הקשה שהוא חווה מכתיבה את התנהגותו והמשך הלחימה בניסיון לרכך את העלבון אל מול מציאות שאיננו מוכן להכיר בה. בשפתינו המקצועית קוראים לזה acting out.

תגיות:
חמאס
/
בנימין נתניהו
/
צה"ל
/
עזה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף