לסתותיהם של הנוכחים בחדר נשמטו בתדהמה. אף אחד, גם לא הדרגים הפוליטיים, לא היה מוכן לאירוע. נתניהו דיבר בחרון, בזעם, והתיז את דבריו על הנוכחים, ביניהם כאמור כל ראשי זרועות הביטחון של מדינת ישראל. הוא סיפר על "ניקוי האורוות" שטראמפ עורך בממשל הפדרלי בארה"ב, על זה שהוא מעיף הביתה את כל מי שלא נאמן לו, על זה שהוא ממנה רק אנשים נאמנים לכל המשרות ולכל סוגי התפקידים. הוא נתן להם להבין שזה מה שהוא הולך לעשות בישראל. "רק אנשים נאמנים יהיו כאן", הודיע. "רק מי שנאמן לי אישית, יישאר כאן".
כן, זו דיקטטורה.
על פי אריסטו, יש שמונה עקרונות להגנת העריצות בידי העריץ: לשאוף שנתיניו יהיו עניים ועסוקים במלחמת קיום אישית (וכך לא יהיה להם פנאי לפנות נגדו), למנוע מהם רכישת השכלה כדי שלא תהיה להם מחשבה ביקורתית, לפורר ולפרק את החברה מבפנים, לשסות איש ברעהו, ללבות ריב ומדון בין כולם לכולם, להשתמש בארגונים משטרתיים לצורך פיקוח על ההמונים, לצאת למלחמות מדי פעם כדי להעסיקם, לא לתת אמון באף אחד - ולסיום, מה שאפלטון כינה, "לכבד את האלים ולקיים פולחנים דתיים, לא משום אמונתו בהם, אלא כי ההמונים מאמינים בהם".