כל השאלות האלו מחזירות אל השולחן כאופציה ריאלית את האפשרות שגם לשנת 2026 מדינת ישראל תיכנס בלי "תקציב שנתי", כשהמשמעות הישירה היא ש"התקציב ההמשכי" - שממנו נפרדנו רק לפני ארבעה חודשים – יחזור שוב לחיינו ב-1 בינואר 2026.
התקציב ההמשכי, כפי שמשתמע מהשם שלו, הוא תקציב שמאפשר אך רק להמשיך את מה שהיה. לוקחים את תקציב השנה הקודמת, מכפילים בממוצע שיעור גידול האוכלוסייה בשלושת השנים האחרונות, ומחלקים ב-12 – הסכום שיוצא הוא הסכום שהמדינה תוציא בכל חודש.
המשמעות היא שכל התוכניות החדשות, התוספות, הרפורמות והמכרזים חדשים של המשרדים השונים ייעצרו, לא משנה כמה משרד החינוך או הבריאות יסבירו שמדובר בפרויקטים חשובים שיועילו לכלל הציבור, הכל נעצר. רק מה שמוגדר כהכרחי - שכר, שירותים חיוניים ותשלומים קבועים – ימשיך להתנהל כרגיל.
ברמה הפיסקלית זה דווקא נוח לאוצר המדינה: ההוצאה הממשלתית בפועל קטנה יותר בכ-1.5% לעומת תקציב רגיל שכולל את כל אותם פרויקטים, בעוד שההכנסות ממשיכות לזרום כרגיל ומצמצמות את הגירעון.
מי שנפגע הוא כמובן הציבור, כלומר אנחנו, שמהר מאוד יגלה שבהיעדר תקציב חדש גם אין תוכניות רווחה חדשות, אין השקעות חדשות בתשתיות, אין מבחני תמיכה לעמותות ולארגונים, ואולי החשוב ביותר – למשרדי הממשלה השונים אין גמישות לתעדף צרכים דחופים.
במילים פשוטות השירות לאזרח פשוט יקפא במקום. ואם זה יימשך חודשים ארוכים, ולא רק שלושה חודשים כמו בתחילת השנה הנוכחית, ההשפעה כבר תורגש כמעט בכל תחום - מהכבישים ועד מערכות הרווחה והבריאות.
ואם זה המצב בשנה רגילה בה יש תקציב המשכי, המצב צפוי להחמיר שבעתיים בשנת 2026 שתבוא אלינו לטובה ולשלום. אחרי שנתיים של הידוק חגורה בעקבות עלויות המלחמה, משרדי הממשלה השונים קיוו שתקציב 2026 יאפשר סוף סוף חזרה לשגרה והחזרת תוכניות שהוקפאו ושירותים לאזרח שצומצמו. תכניות ושירותים תקציב המשכי שמקפיא את הקיצוץ של 2025 לשנה נוספת יכול להיות גזר דין מוות עבורם.
את התשובה להאם ישראל תיכנס גם ל-2026 עם תקציב המשכי ייתכן שנקבל כבר הלילה, אך גם אם נקום בבוקר ועדיין תהיה ממשלה, צריך לזכור שתקציב המשכי הוא עדיין התרחיש הסביר ושאיכות השירות לאזרח שכולנו נקבל פה בשנה הבאה נקבעת ברגעים אלו ממש.
התרעות פיקוד העורף