התורה נבראה לפני בריאת העולם. כך קבעו-פסקו ותיעדו לדורות חכמי התלמוד (בבלי, מסכת פסחים נ"ד). זאת כנראה יותר אזהרה, מאשר קביעה. חכמי התלמוד ביקשו להתריע שקיום התורה ונצחיותה מובטחים, מבוצרים, מחוסנים מפני כל נסיון ומאמץ לפגוע במעמדה העליון, הראשוני והחיוני ביהדות.
התורה ועוצמת נוכחותם של לומדיה, גברו על הצדוקים ועל הבייתוסים שכפרו בעיקרי האמונה הכתובה והתנכלו לה בימי בית שני, על כת הקראים שהתנגדו במיוחד לתורה שבעל-פה ועל כל התנועות שקמו בגולה, כמו תנועת ההשכלה והמשכילים, שיצרו כאילו תחליף לתורה. התורה גם השתקמה מהר ובאפן מפליא מהחורבן הנורא שהשואה גרמה למעמדה וללומדיה.
הם מתלבטים אם להחרים את הקואליציה כעונש על העיכוב באישור חוק גיוס חדש, או לפעול לפיזור הכנסת. התלבטות שחשפה ומגלה את המאבק לשחרור תלמידי הישיבות משירות צבאי וכך להבטיח את המשך ונצחיות ערך לימוד התורה כמיפגן של מאבק פוליטי, שיצר סדר עדיפויות שפוגע בעצם קדושת לימוד התורה.
הדוגמה האחרונה לעיוות ולסילוף המאבק לחוק גיוס חדש הוא החלטת מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס. פורשים מהממשלה אבל לא מהקואליציה. הפירוש הפרקטי של החלטה צורמת זאת הוא, נכון, לימוד תורה הוא דבר חשוב ביהדות. אבל יש דברים חשובים יותר. יושבים יהודים, שמזוהים כחכמי תורה, ומחליטים שפוליטיקה קודמת והאינטרסים של המפלגה שהם מייצגים, ונאמנותם לראש המפלגה חבר הכנסת אריה דרעי, חשובים יותר מהשגת והבטחת חוק גיוס חדש שיעניק לתלמידי ישיבות את הזכות והחובה ללמוד תורה.
התרעות פיקוד העורף