בשבוע שעבר, בעודי מגולל מטה את מסך אפליקציית ה־X (טוויטר), נתקלו עיניי במודעה לגיוס כספים בשיטה של מימון המונים. אתם יודעים: כל אחד מהמעוניינים תורם כאוות נפשו וכיכולתו עד שטיפה ועוד טיפה הופכות לים של כסף, לפחות בתיאוריה.
רק שהפעם לא עמד מאחורי המודעה אף אחד מאלה, אלא אחד המוסדות המכובדים ביותר בישראל, מאלה שלא רק מוציאים את תהילתה של מדינתנו ברחבי העולם, אלא כזה שמאפשר לה להיות מה שהיא – למשל לגלות עליונות טכנולוגית על אויביה בשדה הקרב, או לשפר את איכות חיי אזרחיה בימי שלום.
פגיעה ישירה
את הנזק למתקן עצמו אפשר יהיה לתקן בקלות יחסית; את שהיה אצור בחלק מהמעבדות שנפגעו ייקח שנים לשקם, ובעיקר את הנזק לנפשם של מי שהקדישו את כל חייהם למחקר, וראו איך פרי עמלם נקבר בין ההריסות, ניתן יהיה רק לנסות ולהבריא. זה ייקח זמן. זה ידרוש כסף.
במדינה נורמלית וחפצת חיים היה ראש הממשלה מורה לשר האוצר שלו להתייצב למחרת הפגיעה בדלפק הקבלה של מכון ויצמן עם פנקס צ'קים, לברר כמה יעלה לשקם את אשר נחרב, להכפיל את הסכום ולרשום את ההמחאה מיד.
במדינת ישראל, תחת ממשלה שאת נזקיה אנו חווים בכל יום, נאלץ המוסד האקדמי, שהוא בין המובילים לא רק בישראל אלא אף בעולם, לחזר על הפתחים: יהודים רחמו רחמו.
עליי להודות שידי האוחזת בטלפון הנייד רעדה. מה הלאה? רפאל, אלביט והתעשייה האווירית יפתחו בקמפיין מימון המונים כדי לגייס כסף לייצור טילים ליירוט טילים? בית החולים סורוקה יפתח הד סטארט כדי לשפץ את החלק שנפגע? מה קורה פה, לעזאזל? איפה המדינה?
המדינה, מתברר, עסוקה בדברים אחרים. למירי רגב למשל היה חשוב לצאת לגיחה קטנה לחו"ל יחד עם צוות מוגזם, כהרגלה, כדי להודות ליוון ולקפריסין על העזרה שהגישו לישראלים שנתקעו בשדות התעופה. נו, מילא.
בכלל, כשבודקים את היחס של הממשלה למוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, נשמת אפה של החברה, מתגלה פגיעתה הרעה בכל אשר פונים. אולי כי מקובל להניח שרוב יושבי מגדל השן האקדמי הם שמאלנים, רחמנא לצלן.
חלק מהם אף הביעו תמיכה במאבק נגד המהפכה המשפטית, אז לאלה נחלק כסף? אז מה אם הם מצמיחים את המדענים של המחר, את החוקרים שעוד ירפאו סרטן, את מומחי הבליסטיקה שעוד ימציאו לנו את הדור הבא של כיפת ברזל, את הרופאים שיצילו את חיינו בחדרי הניתוח, את הסופרים, המחזאים, הבימאים, השחקנים והמוזיקאים שייתנו טעם לחיינו?
למה להשקיע בכל אלה שעלולים לפתח, במקביל לכישרון למדעים או למחול, גם דעה עצמאית שמנוגדת לדעת הממשלה? עדיף להשקיע בבני הישיבות שינהרו אל הקלפי כאיש אחד. מה, לא?
מי שחושב שאני מגזים מוזמן לקרוא את התגובות לקמפיין הגיוס של מכון ויצמן: רובן עוסקות בנושא אחד – העובדה שפרופ' שקמה ברסלר נמנית עם צוות המכון. נו, עכשיו הכל ברור.
תאמרו שמדובר בטוקבקיסטים ולא בהוכחה לכך שהממשלה הכריזה מלחמת חורמה על כל מה שמשדר קדמה, נאורות, מחשבה עצמאית וביקורת? ובכן, כדי להוכיח את הטענה הזאת לא צריך היה לחכות לקמפיין גיוס הכספים של המכון: עוד העשן היתמר מבין ההריסות וכבר מיהר אחד בשם ינון מגל, דובר לא רשמי של ממשלת ישראל, לצייץ: “הקב"ה 1 - מכון ויצמן 0".
היה מפתה להיכנס עכשיו לנבכי נפשו האפלה של מי שחוגג פגיעה במקום שבו ממציאים (בין היתר) תרופות למחלות חשוכות מרפא. במקום זאת אגייס את כל אהבת האדם שעוד נותרה בי כדי לאחל לו שלעולם לא יזדקק לאחת מהן. ובחיי שהייתי מתעלם ממנו אלמלא היה מייצג נאמנה את רוחה של הממשלה הזאת, ומדגים את כל תורתה בציוץ אחד אומלל.