מטוטלת כלכלת הזוגיות אומנם נהנתה כבר מתחילת המאה הקודמת ממרחב הקפיצה שאִפשר לה צד ה"אהבה", אך בתקופה האחרונה מתקבל הרושם שהיא נוטה במהירות אל עבר צידה האחר - ה"בגידה". דיווחים על עלייה במספר המגיעים לטיפול זוגי בשל בגידה מאז שהחלה מלחמת 'חרבות ברזל' חושפים עימם גם כלכלה שלמה נסתרת, המוערכת במאות מיליוני שקלים בשנה.
שיעור המתגרשים בישראל כתוצאה מבגידת בן או בת הזוג עומד על כ־46%, על פי סקר שהועלה במגזין be Well של בית החולים איכילוב בשלהי נובמבר האחרון. לצד זאת יש לציין שאין נתונים רשמיים המאומתים מדעית וממפים את שיעור הבוגדים או את גודל "שוק הבגידות".
סיכום שהוציאה הנהלת בתי הדין הרבניים לשנת 2024 מראה שבאותה שנה התגרשו 11,542 זוגות – עלייה של כ־6.5%, לעומת 10,838 זוגות שהתגרשו בשנת 2023. הכללת הנתון שצוין בסקר שהועלה במגזין של איכילוב על כמות המתגרשים בשנה הקודמת מעלה את ההערכה כי 5,309 מהם התגרשו בשל בגידה.
יש לציין שלצד חתימת הזוגיות הרשמית באמצעות טקסי החתונה מתפתחת בשנים האחרונות זוגיות – ואף משפחתיות – "מודרנית". מדובר באורח חיים זוגי ומשפחתי שאינו נחתם בחתונה דתית או טקס כלשהו, וגם בקרבם יש המבקשים לפרום הקשר בשל בגידה.
סביב אותם בוגדים ובוגדות נבנתה כלכלה שלמה, שעיקרה מימון מקומות מפגש ייעודיים – כמו בתי מלון, צימרים, חדרי אירוח ואף דירות שכורות – אתרי אינטרנט ואפליקציות, נופשים, מתנות ותכשיטים, ומוצרים שונים כמו טלפונים נסתרים.
סקר שנערך בשנת 2019 על ידי חברת הקופונים Vouchercloud, הפעילה בכ־18 מדינות, הראה שהבוגדים בבני ובנות זוגם במדינות שבהן החברה פעילה מוציאים בממוצע כ־444 דולר בחודש, שהם כ־5,328 דולר בשנה.
כמחצית ההוצאה היא בגין מיקום מפגשי הבוגדים, ובסקר מצוין שהעלות אינה מייצגת את מלוא עלות יחסי הבגידה, שצוינו כהוצאה חודשית גבוהה יותר. התעשייה מוזנת גם על ידי הנבגדים, הרוכשים מצלמות ותוכנות מעקב ומשקיעים שעות בצפייה ובמעקב אחרי בני ובנות זוגם - אפילו על חשבון שעות עבודה – ופונים בין היתר למשרדי חקירות, עורכי דין ומטפלים זוגיים.
"נתון שכן אפשר להסתמך עליו נמצא במחקרים, שמראים שבדיקות גנטיות שנערכו בילדים ובאבות במדינות שונות מצאו שכ־10% בממוצע אינם תואמים. כלומר 1 מתוך 10 ילדים חי עם אדם שאינו אביו, וכמעט תמיד שניהם לא יודעים שזה המצב".
"השלכת הנתון לנושא הבגידות אומנם מעלה אותו כהערכת חסר, היות שיש המשתמשים באמצעי מניעה, יש חוסר יכולת ללדת, וכו', אבל הוא בסיס להבנה שמדובר בתופעה מספיק רחבה שיש לתת עליה את הדעת".
"אגב, בחו"ל אפשר לקנות ברשתות הפארם ערכות לבדיקת התאמה גנטית, אבל לא אצלנו בארץ כי הרבנות מתנגדת להכנסתן, ואני מבין את העמדה הזאת. כי מה נעשה אם יתברר שאחד מכל עשרה ישראלים, פלוס־מינוס, הוא ממזר על פי ההלכה? יש דברים שעדיף לא לדעת".
רוח נעורים
ככמות הממזרים כך גם גודל השוק המשרת את אלו המפרים אותם. הוא אומנם לא ידוע, אבל אנשי המקצוע שוחחנו עימם מעלים שההוצאה הניכרת ביותר של הבוגדים היא 'קורת הגג' למפגשי הבגידה. אלו נעים בין מאות שקלים לשעה במלונות וחדרי אירוח ייעודיים ועד עשרות אלפי שקלים ללילה בסוויטות במלונות יוקרה לצד האירוח הנלווה.
"סכומי האירוח משתנים בהתאם לזמן האירוח ולמקום, כמו אופי המלון וגודל החדר, אבל הם נעים סביב ממוצע של מאות שקלים לשעה. בעלי בתי המלון אומנם לא יודעים או מכירים באמת את האופי הזוגי של הזוגות המגיעים להתארח, ובוודאי לא מי מהם בוגד בבני או בנות זוגם, אבל ישנה הבנה שקטה שזו האוכלוסייה שאליה מכוונים".
עלות קורת הגג והמתנות מתווספות גם לעלות אנשי המקצוע הסובבים סביב התחום. "בכל הקשור להיבטים המשפטיים", אומר הופמן, "העלויות משתנות בהתאם לתיק ולעורכי הדין, אך מחיר ההגעה לעורך דין לטובת התייעצות ראשונית, לרוב בשלב שבו עולים חששות לבגידה או היוודעות לה, נע סביב ה־2,000 שקל בממוצע. היות שבהליך המשפטי יש משמעות משפטית לראיות מוצקות - כאלה שיתקבלו באופן חוקי – פונים גם למשרד חקירות בעל רישיון מוכר ממשרד המשפטים, ולרוב לאלו המסוגלים להפעיל צוות להשגת הראיות, אם אכן החששות מתאמתים והראיות קיימות".
איתור הראיות נוגס גם הוא בכיס הבוגדים והנבגדים – עלות שכירת משרד חקירות נאמדת בעשרות אלפי שקלים, ונקבעת בהתאם לשעות העבודה וכמות הצוות המופעל. מחירון שפרסם לאחרונה משרד קוונטין חקירות, לדוגמה, מציג עלות של כ־12 אלף שקל לחבילת 30 שעות מעקב.
הופמן מוסיף ש"הראיות הנאספות לא עוסקות רק באקט הבגידה הפיזי, אלא גם בהוצאות הכלכליות של הבוגדים, שכן הוכחה של הוצאות כספים לטובת הרומן בפני בית המשפט יכולה לכפות על הבוגד להשיבם לקופה המשותפת של בני הזוג לטובת חלוקת הרכוש. ישנם כאלה, לדוגמה, המעלימים רכוש או כספים מבני ובנות זוגם, ואז לבני הזוג הנבגדים אין כלל גישה לרכוש או לכספים אלו, ולעיתים אף אינם יודעים על קיומם. ואז מתברר שאותם בני זוג משתמשים בכספים אלו כדי לרכוש למאהב מוצרים ומתנות יקרות, ואף דירות ומכוניות".
אנשי המקצוע שעימם שוחחנו מספרים שקל יותר כיום לאתר כספים ששימשו לצורכי הבגידה, גם אם מדובר בכסף מזומן. "נניח שחוקר פרטי מצלם אותך יוצא עם שקיות מחנות יוקרה", מסביר הופמן. "נטל ההוכחה שלא שילמת על תכולתן יכול לעבור אליך".
ממן מעלה היבט נוסף בעלויות, שלא תמיד נלקח בחשבון: "מעבר להוצאות על אתרי היכרויות, מלונות ומתנות, יש המקצצים באחוזי המשרה שלהם כדי להיות זמינים יותר למאהב או המאהבת, ופוגעים בכך הן ביכולת ההשתכרות שלהם והן בתרומה שלהם למשק המשפחתי שבנו. גם נמצא שצריכת הזמן הנוסף גורמת לחלק מהבוגדים והבוגדות להגיע עייפים למקומות העבודה, ובכך לפגוע בפריון – שלהם בתור עובדים ושל מקום העבודה עצמו".
נקודת אל־חזור
ניתוח שערך אתר החינוך הטכנולוגי האמריקאי Techopedia בתחילת ספטמבר האחרון, לכלל הנתונים והסטטיסטיקות בנושא בגידה בארה"ב הנמצאים ברשת, מצא שכ־31% מהבגידות היו עם עמית או עמיתה לעבודה.
פרופ' יובל: "התזה המקובלת בעולם הטיפול הנפשי, וגם עליי, אינה רואה את הבגידה בתור הבעיה האמיתית, אלא סימפטום, אומנם חמור, של הבעיה האמיתית. הבעיה היא באיכות ובעומק הקשר בין בני הזוג, שנשחקים תחת הרגלים ושגרה. הרי אף אחד לא בוגד מרוב שטוב לו עם בן או בת הזוג. כלומר בגידה היא תוצאה של הידרדרות ארוכה באיכות הקשר בין בני הזוג.
"מעטים מסתכלים אחד על השנייה תחת החופה וחושבים לעצמם 'איך שאני הולך או הולכת לבגוד'. רוב מוחץ של הזוגות בעולם מתחתנים מאהבה אמיתית וציפייה להישאר נאמנים אחד לשנייה. אז נשאלת השאלה איך בכל זאת מגיעים לשיעור גבוה יחסית של בגידות. ההשערה העיקרית היא שלצד שחיקת היחסים, בין היתר כתוצאה ממתח, לחץ ועוד – כמו הדוגמה האחרונה עם יציאת המילואימניקים לתקופה ארוכה והשארת הנשים עם מלוא לחצי הבית והעבודה – נוצרה גם התרחבות כר ההזדמנויות לבגידה".
"עיקר ההרחבה מגיעה מכיוון נשים, שכיום עצמאיות ועובדות יותר, ולפיכך הרחיבו את מעגלי ההיכרות שלהן. לצד כל זאת, כדאי להסתכל על ההגעה לאנשי המקצוע, ולסוג אנשי המקצוע, כפי שמסתכלים על בריאות באופן כללי. בהיבט זה הדבר הכי נכון לבריאות הזוגיות היא גילוי מוקדם, שמתחיל במקום שבו בני הזוג מאבדים עניין אחד בשנייה, ואיני מתכוון במובן המיני, אלא במובן הרחב יותר של עניין באדם. בתקופת החיזור כל אחד מהצדדים ידע איזו מוזיקה או ספרים בני הזוג שלהם אוהבים, אך עם הזמן מפסיקים להתעניין – ומשם זה מתחיל".
"ההיבט הכלכלי הוא דווקא אחד ההיבטים המקטינים את הסיכוי לבגידה, כמו החשש מההשלכות הכלכליות של גירושין, ויש מתאם גבוה בין עליית מעמד האישה לבין העלייה בשיעור הגירושין. עם זאת, הכלכלה הסובבת בני ובנות זוג בוגדים לא הייתה מצליחה להתקיים אם לא היה עניין בצריכת השירותים והמוצרים הנכללים בה. היא קיימת כי יש לה ביקוש".
סכומי מאבקי הגירושין בקרב בוגדים ונבגדים, שלעיתים אף מנחיתים מכה כלכלית אנושה, שלאחריה שני הצדדים מתקשים להתאושש כלכלית, הם תמרור האזהרה הבוהק ביותר שמרימים גורמי המקצוע – בפני המתגרשים בכלל והבוגדים והנבגדים בפרט.
הופמן: "הבגידה תמיד מעוררת רגש ומוסיפה נופך אגרסיבי להליכים. יש כאלו שנפרדים ביחסי הדדיות ובאופן לוגי, אבל יש גם אחרים המונעים מתחושת נקם, שאגב יכולה לנבוע אצל כל אחד מסיבות שונות. אני יכול לספר על מקרה שבו אישה בסביבות שנות ה־70 שלה מצאה תמונה של בעלה, שצולם בכנס בוגרי התיכון שלו באותה שנה כשהוא מחובק עם מי שהייתה חברתו לפני חמישה עשורים. מבחינתה זה היה קו אדום והיא ממש ראתה בכך בגידה.
"בתור עורכי דין אנחנו שמים לב שיש לקוחות הרואים בבגידה מעין נקודת אל־חזור, ולא תמיד מוכנים להקשיב לכך שההליך המשפטי הוא לא תמיד הדרך הנכונה, ובוודאי לא הכי נכון מבחינה כלכלית. טווח העלות של תיק גירושין יכול לנוע בממוצע בין כ־150 אלף שקל לכל אחד מהצדדים, לתיק שמוגדר לא מורכב, ועד מיליוני שקלים לתיק שיוגדר מורכב יותר - הכל בהתאם לגורמי המריבה, מחוללי המריבה והאלמנטים האמוציונליים של כל אחד מהצדדים".
"לכן אנחנו תמיד מציעים קודם הליכי טיפול, לדוגמה אצל יועצת נישואין, שזו שאנחנו מפנים אליה, לדוגמה, ממש מחוללת פלאים ויש שהשתקמו יפה לאחר טיפול, ולהליכי גישור. זה מפחית עלויות של מומחים כמו שמאים, רואי חשבון, יועצים מקצועיים שמלווים את הילדים והמשפחה ועוד. ובכלל, עלות הסכם גירושין מגיעה רק לכ־10%־15% מניהול תיק בבית המשפט, כך שהשיקול הכלכלי ברור".
הופמן מדגיש ש"בגידה כשלעצמה היא לא ביסוס או צידוק לחלוקה לא שוויונית של הרכוש. זו ניתנת על ידי החוק רק במקרים של פערי השתכרות או פערים כלכליים משמעותיים. כך שעצם הבגידה לא מזכה יותר בבית המשפט, אך יכולה לשמש לעיתים בתור טיעון תומך.
"בנוסף, כדאי לדעת שבית המשפט שומר על זכויות ילדים ומחייב דאגה לילד על ידי שני הצדדים, גם אם הם פרי רומן. כלומר בחורה רווקה, לצורך הדוגמה, תוכל לתבוע גבר נשוי, שניהל עימה רומן, לדאוג לילד. את הקביעה הכלכלית לצורכי הילד בית המשפט יפסוק ללא קשר לעצם הרומן".
כאמור, תעשייה שלמה אומנם פרחה סביב הבוגדים בבני ובבנות זוגם, אך פרופ' יובל מבקש להזכיר ש"זוגות רבים מצליחים להגיע לגיל שיבה עם זוגיות חיובית, ארוכת שנים ונטולת בגידות. ובדיוק כפי שאנחנו בוחנים מדדים בבריאותנו ומטפלים בחריגות, כך כדאי גם לבחון הזוגיות – ולמלא בה את החסר".
התרעות פיקוד העורף