טראמפ, מצידו, הזהיר מפני הגדלת מכסים באחוז דומה מעבר ל־30%, אם אחת משותפות הסחר הגדולות של ארה"ב תחליט להגיב. כל זאת לצד הודעתו על הטלת מכסים חדשים על סחורות מקנדה, יפן, קוריאה הדרומית וברזיל החל מהחודש הבא, ונוסף על איומו להטיל "מכסים משניים" של 100% על שותפות הסחר של רוסיה, "אם לא יושג הסכם הפסקת אש עם אוקראינה בתוך 50 יום".
בראייה גיאו־אסטרטגית וכלכלית רחבה, כבר עתה מסתמן כי מדיניותו האגרסיבית – שמוּנעת מאינטרסים פוליטיים ואחרים וכוללת לא מעט תמריצים ועונשים – נועדה "לסגור חשבונות" עם בעלות בריתה הקרובות של ארה"ב, כמו גם עם סין ושאר מדינות העולם.
התעקשותו החד־צדדית של טראמפ להזרים מכסים בהיקף של מאות מיליארדי דולרים לקופת האוצר האמריקאי מובילה להסלמה ניכרת במלחמת הסחר העולמית. הקצנה משמעותית המתחוללת דווקא בימים אלה של מתיחות ביטחונית עולמית, בין היתר על רקע העימות האמריקאי עם סין במרחב אסיה, המאבק נגד איראן, ולצד המלחמות בעזה ובאירופה.
השפעתם המצרפית של כל אלה מעצימה את אי־הוודאות וחוסר היציבות הגלובלית. היא מקרינה על מבנה הסחר העולמי ושרשראות האספקה הגלובליות, במיוחד בהקשר של תעשיית הרכב, האלקטרוניקה והייצור שמשולבות בכלכלת ארה"ב, וכן גורמת לטלטלות עזות בשווקים הפיננסיים וביחסים הבינלאומיים. כמו כן, היא נושאת השלכות עצומות ומרחיקות לכת על הסדר הכלכלי העולמי, על קצב הצמיחה, על הדינמיקה והיציבות בשוקי אירופה וצפון אמריקה, וכל אלה מקרינים בעקיפין גם על ישראל.
סטירת לחי
היקף הסחר הכולל בין ארה"ב ל־27 מדינות ה־EU – שמייצג 30% מהסחר הגלובלי ושמהווה חלק משמעותי מהבסיס הכלכלי האירופי – הגיע ל־1.96 טריליון דולר ב־2024. כל זאת, כשגירעון הסחר האמריקאי מול האיחוד האירופי עמד על 235.6 מיליארד דולר.
כך או אחרת, מסתבר שמנהיגי ה־EU – שכבר עתה נערכים לכל תרחיש ומעכבים את תגובת הארגון עד לסוף החודש בתקווה למצוא פתרון הולם – נמצאים במלכוד. הטלת המכסים פוגעת באמון ההדדי, מעמיקה פערים ומתחים בין מדינות אירופה לארה"ב ובינן לבין עצמן, ומעצימה את הלחצים הכלכליים עליהן.
כמו כן, כחברות ברית נאט"ו שהתחייבו בתחילת יוני להעלות את הוצאותיהן הביטחוניות ולהגיע ל־5% מהתמ"ג – סיטואציה מורכבת זו דוחקת אותן לחפש שותפות סחר חלופיות ובהן סין (דוגמת הפסגה שתיערך שם בסוף החודש).
גיוון והרחבת קשרי הסחר ושיתופי פעולה, הן בנפרד והן במשולב במסגרת ה־EU, צפויים להקטין את התלות בארה"ב, ליצור ולחזק מוקדי סחר אזוריים (דוגמת המרחב האירו־אסייתי) ולהחריף את העימות הסינו־אמריקאי. כל אלה מקרינים על מלחמת הסחר העולמית והיחלשות אמינותה ומעמדה הדומיננטי של ארה"ב בעולם.
פגיעה קשה במקסיקו
הטלת המכסים על מקסיקו – הכלכלה ה־11 בעולם (תמ"ג של 1.69 טריליון דולר) ושכנתה מדרום שכ־80% מהסחורות שלה מיוצאות לארה"ב – הוצדקה על ידי ממשל טראמפ כתגובה לכישלונה לכאורה לבלום את ההגירה הבלתי חוקית והברחת סם הפנטניל אליה, נוסף על הגירעון המסחרי מולה, שהגיע ל־171.4 מיליארד דולר.
פרט לכך שחלקה בסך היבוא הכולל של ארה"ב, שהגיע ב־2023 ל־15.5% (לעומת 13.9% מסין), והיקף הסחר הבילטרלי ביניהן, שהגיע ל־839.9 מיליארד דולר ב־2024 – צפויים להצטמצם.
המכסים, שפוגעים בהסכם הסחר הצפון־אמריקאי (USMCA) ומשנים את דפוסי הסחר בין המדינות וקשריהן, עלולים לשבש כאמור את שרשראות הייצור, האספקה ושיתופי הפעולה ביניהן. הם מאיימים על מגזרים מקסיקניים המשולבים עמוקות בתעשיות הרכב, האלקטרוניקה והחקלאות האמריקאיות (דוגמת שוקי התירס והסויה), ועלולים לפגוע קשות בתעסוקה, לגרום לירידה של כ־12% ביצוא ולהוביל לצניחה של כ־4% בתמ"ג המקסיקני בתוך שנה.
בנוסף, אי־ודאות ממושכת עלולה לצמצם את ההשקעות במקסיקו, לייקר את עלויות היבוא, לגרום לפיחות של המטבע המקומי (פסו), להגביר לחצים אינפלציוניים ולדחוף את מקסיקו למיתון. לא בכדי 70% מהציבור המקסיקני רואים כיום את ארה"ב כאיום העיקרי עליהם, כפי שעולה ממכון המחקר PEW.
המתיחות הגוברת מול ארה"ב, שכבר עתה מחריפה את הלחצים הפוליטיים והאתגרים הכלכליים שאיתם מקסיקו מתמודדת (דוגמת ממדי השחיתות, אי־שוויון ועוני שהגיע השנה ל־36.3%, כפי שעולה מדוח של הבנק העולמי), עלולים לפגוע כאמור בבסיס הכלכלי, המשפטי והפוליטי של האינטגרציה בצפון אמריקה. בתוך כך עלולים הזעזועים להגביר את התנודתיות ואי־היציבות האזורית. כל אלה, בתורם, צפויים להקטין את האטרקטיביות והתחרותיות הכלכלית ארוכת הטווח של מקסיקו בצפון אמריקה ובשאר העולם.
ארץ קטנה עם חלוק
מנקודת מבט גיאו־אסטרטגית ישראלית, הטלת המכסים על מעצמות הסחר ובהן מקסיקו ו־EU, נושאת בעיקר השלכות שליליות ועקיפות, ודורשת היערכות מחדש תוך מעקב וניהול סיכונים גמיש במרחב הסחר העולמי. פרט לשיבושים הצפויים כאמור בשרשראות האספקה האזוריות והגלובליות שבהן תלויים עסקים ובעלי הון ישראלים הפועלים באירופה, במקסיקו ובשוקי העולם – מגבלות הסחר עלולות לפגוע ביצואנים. אלה יידרשו לחפש שוקי יעד חלופיים ולהתמודד עם תחרות נוספת על שוקי היצוא שלהם.
מגבלות אלה אף צפויות להשפיע על יבואנים התלויים באספקת סחורות, רכיבים וחומרי גלם מחו"ל שעלולים להתייקר, להוביל לעליית מחירים נוספת ולהחמיר את יוקר המחיה הנוכחי במשק הישראלי. כמו כן, הגברת אי־הוודאות נוכח הסיכון הגובר להתלקחות מלחמת סחר חריפה, מעלה את הסבירות ליצירת גושי סחר אזוריים. כל אלה צפויים להשפיע על קצב הצמיחה ולגרום להאטה גלובלית, שתוביל לצמצום ההשקעות בישראל ולהקטנת הביקוש ליצוא ישראלי (במיוחד בתחום ההייטק והחקלאות), לפגיעה בתעסוקה ולירידה בצמיחה.
אם לא די בכך, הרי ששילוב בין בדלנות כלכלית אמריקאית לבין התעצמות מנגד של ארגון BRICS בהובלת סין ורוסיה צפוי להמשיך לנגוס בעוצמתה הגיאו־פוליטית של ארה"ב, לפגוע קשות במעמדה ההגמוני, להשפיע על הסדר הכלכלי העולמי ולעצב מחדש את מפת הסחר הגלובלית.
התרעות פיקוד העורף