להציל את יולי | נתן זהבי

המחסור בלוחמים בצה"ל נותן את אותותיו בחיילי המילואים השחוקים, שחלקם אחרי מאות ימי מילואים מגלים אי־שקט במקרה הטוב וסירוב לחזור לשרת במקרה הרע. לוחמי מילואים מדווחים על עסקים שהתמוטטו, חיי משפחה שנהרסו ומשברים נפשיים שאינם זוכים לטיפול ולהתייחסות.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין מהליכוד נאבק בציפורניים בכנסת להטיל סנקציות על סרבני הגיוס שסיסמתם "נמות ולא נתגייס". עקשנותו של אדלשטיין מפחידה את חבריו למפלגה ואת השותפים הקואליציוניים מהמפלגות החרדיות והמשיחיות. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שחרד להמשך כהונתו, ישב, על פי דיווחי הכתבים הפוליטיים, במשך שבע שעות עם אדלשטיין, ראש בראש, כדי לשכנע אותו לרדת מהעץ. כנראה ללא הצלחה. חברים בקואליציה גידפו וחירפו את אדלשטיין, אבל הוא לא התכופף.

"יודעים מי זה יולי אדלשטיין?", אני שואל בנמל תל אביב שישה צעירים בגילי 18־24. שניים מהם חיילים. חמישה עונים שאין להם מושג, אחד אומר שהוא חושב שזה מתעמל רוסי שזכה במדליה באולימפיאדה.

אדלשטיין אינו מתעמל רוסי שזכה במדליה, אבל הרבה אנשים בציבוריות הישראלית מהצד הימני והשמאלי של המפה הפוליטית מתאחדים כדי "להציל את יולי", על משקל "לשחרר את וילי", להבדיל.

אז מיהו יולי אדלשטיין, הפוליטיקאי הוותיק? הנה כמה פרטים שאספתי עליו: יואל אדלשטיין, בן 66, נולד בצ'רנוביץ, אוקראינה. בצעירותו היה פעיל ציוני בברית המועצות, לימד עברית במחתרת ונעצר ב־1984 על ידי הקג"ב באשמת שווא של החזקת סמים. הוא נידון לשלוש שנות מאסר בגולאג, שבמהלכן שבת רעב במשך 15 יום במחאה על החרמת התפילין שלו. מאבק בינלאומי הוביל לשחרורו ב־1987. הוא עלה לישראל באותה שנה.

הוא התיישב בגוש עציון והיה ממייסדי מפלגת ישראל בעלייה. נבחר לכנסת ב־1996 וכיהן כשר לקליטת עלייה בממשלת נתניהו הראשונה. לאחר מיזוג מפלגתו עם הליכוד, המשיך בתפקידים ממשלתיים ופרלמנטריים. בין השנים 2013־2020 כיהן כיו"ר הכנסת, תקופה שהסתיימה במחלוקת חריפה כשסירב לאפשר הצבעה על מינוי יו"ר חדש, למרות הוראת בג"ץ. בשנים 2020־2021 כיהן כשר הבריאות במהלך משבר הקורונה, אז הוביל את המאבק בנגיף. אדלשטיין נחשב לאחד הפוליטיקאים המנוסים בליכוד ולבעל עמדות ימניות מובהקות בנושאי ביטחון והתיישבות.

אדלשטיין נוקט עמדה קשוחה בסוגיית גיוס החרדים, ודורש הכנסת סנקציות קשות לחוק. בין היתר הוא מבקש להחיל עליהם ביטול הנחות בארנונה; ביטול נקודות זיכוי מס בתלוש שכר; ביטול מחיר למשתכן; חובת מס רכישה גם על דירה ראשונה; ביטול סבסוד לימודים באקדמיה; מניעת הוצאת רישיון נהיגה; מניעת אפשרות לצאת מהארץ; מניעת סבסוד מעונות; ומניעת הנחות בתחבורה הציבורית.

העיקרון השנוי במחלוקת שהציב אדלשטיין הוא הטלת סנקציות גורפות גם במקרים של עמידה כמעט מלאה ביעדי הגיוס. במסגרת הדיונים הוצע מנגנון מדורג שבו עמידה ב־90% מהיעדים תביא להפחתה של 20% מתקציבי הישיבות, ועמידה ב־80% - להפחתה של 40%. אולם אדלשטיין התעקש שכל אי־עמידה מתחת ל־95% תביא לביטול מלא של התקציבים.

אדלשטיין הבהיר במספר הזדמנויות כי "אי אפשר בלי סנקציות אישיות למי שלא מתגייס" ו"חוק ללא סנקציות אישיות אפקטיביות איננו גיוס אלא השתמטות".

הוא הוביל דיונים והגיש מתווים חוקיים באשר ליעדי גיוס החרדים, תוך שהוא נשען על תמיכה מארגוני המילואים ודוחק בחקיקה שתוביל לגיוס רחב יותר. העמדה הפתוחה שלו - שכל חוק בלי סנקציות הוא "בלוף" - עוררה תגובות פומביות קשות מצד מפלגות החרדים.

בדברי החרדים נאמר כי דרישותיו חדלו להיות סבירות, ושהפכו את תלמידי הישיבות לבני מעמד נמוך מזה של מהגרים. המאבק הגיע לשיאו במרוץ פנימי פוליטי: נטען שדרישותיו באות מתוך נקמה אישית ופוליטית. בסיכומו של דבר, המשבר החרדי עומד כעניין מרכזי בפוליטיקה הישראלית, עם תרחישים פתוחים להבנות או פיזור הכנסת - תלוי במאמצי התיווך ובהתנגדות הציבורית להקפאת חלקים בחוק הגיוס.

הרב יצחק יוסף, לשעבר הרב הראשי לישראל ומנהיגה הרוחני של ש"ס, פרץ במתקפה חסרת תקדים נגד אדלשטיין ואמר: "נשמתו תועבה, היה אסיר ציון ובא לארץ, חבל שבא לארץ, שהיה נשאר שם. הוא עושה את הצרות לבני הישיבות. הכל זה הוא עושה. אדלשטיין ונתניהו, כל הימין הזה ימין שקר. רשעים מרושעים!".

הדברים החריפים של הרב יוסף, שכוללים ביטויים כמו "חבל שבא לארץ" על אדם שהיה אסיר ציון בברית המועצות לשעבר, נחשבים לחריגים ביותר אפילו לפי הסטנדרטים של הפוליטיקה הישראלית הסוערת.

אריה דרעי אמר בישיבת מפלגתו כי אדלשטיין "תוקע את הכל, הוא רוצה לדפוק את ביבי ולהפיל לו את הקואליציה מתוך נקמה אישית. אנחנו לא רואים שום פתרון, ויולי רק מקשיח עמדות. לא נשארה לנו ברירה. הוא הגורם שפועל במטרה להפיל את הממשלה וגורר את כל הימין לבחירות ואת הגוש האמוני לאירוע חסר תקדים, הכל מתוך נקמה כי הוא לא קיבל תפקיד שר". דובר ש"ס אשר מדינה הוסיף כי "בכל פעם שאנחנו מתקרבים להבנה עם יו"ר ועדת החוץ והביטחון, הוא מוציא עז אחרת. הוא המחסום - ומביא בכל פעם הצעה יותר מבזה ויותר משפילה".

גורמים ביהדות התורה נפגשו עם אדלשטיין, בפגישה שהוכרזה כ"כישלון חרוץ". בתקשורת נאמר כי יו"ר דגל התורה משה גפני קיבל הנחיה לעזוב את הקואליציה ולפעול לפירוק הממשלה. התגובות בעיתונות החרדית לא איחרו להגיע. בעיתון "יתד נאמן", ביטאונה של דגל התורה, נכתב בכותרת הראשית: "בעקבות הסנקציות הדרקוניות של אדלשטיין והניסיון להפוך את לומדי התורה לעבריינים: ישראל מתקרבת לבחירות". בעיתונות החרדית תוארו הסנקציות כ"תרכיז מזוקק של רוע וזדון לב אפל" ו"אבסורד מקומם".

אז זהו, אדלשטיין הפך לשק החבטות התורן של החרדים ולפוליטיקאי ראוי להערכה בין אנשי שמאל בגין מאבקו חסר הפשרות על גיוס שווה לכולם והטלת סנקציות כלכליות על משתמטי הגיוס, יהיו אשר יהיו.