שירות חדרים | הטור של רון מיברג

"אטלנטיס", אסופת מדוריו של רון מיברג שהתפרסמו במעריב, רואה כעת אור ב"יצירה עברית", בפרינט ובדיגיטל. רק 36 מתוך יותר מ־600 טקסטים נכנסו, הטקסט הנוכחי נותר בחוץ

רון מיברג צילום: ללא
עטיפת הספר "אטלנטיס" של רון מיברג
עטיפת הספר "אטלנטיס" של רון מיברג | צילום: איור: כריכת הספר
4
גלריה
מלון קליפורניה
מלון קליפורניה | צילום: איור: נעמי ליס מיברג

"רצתי לחדר הסמוך שבו היה טייפ סלילים כדי להקליט את השיר לפני שאשכח. בסוף כתבתי שני קטעי סולו לגיטרה שג'ו וולש ואני ננגן אחד לשני. סולו אחד ניגנתי בסטרטוקסטר האהובה שלי ואת השני בלס פול Starburst 59. הבאתי את השיר לחזרה של הלהקה עם כ־15 שירים אחרים שעבדתי עליהם. מיד ראיתי שדון וגלן נדלקו על השיר".

פלדר: "הנלי הוא זמר ענק, מחבר מילים מוכשר וכותב שירים טוב. אבל הוא מתופף. הוא לא יכול להרים גיטרה ולכתוב אקורדים. הוא לא יכול להתיישב לצד פסנתר ולכתוב שיר".

פריי: "פלדר לא הביא את 'מלון קליפורניה'. הוא הביא רעיון עם סולו גיטרות. פלדר היה הממורמר התמידי באיגלז. לא נתנו לו לשיר. לא השתמשו בשירים שלו. אם יש לך בלהקה את לנון ומקרטני, אתה לא נותן לרינגו לשיר. הרעיון שלהקה היא דמוקרטיה נאורה, שגוי לחלוטין. זה היה הרקע לבעיות שהיו לנו עם פלדר, וזאת הייתה הסיבה שפיטרנו אותו לבסוף".

פלדר: "הנלי נשמע כמו בארי גיב עם קול גבוה מאוד. הוא ביקש ממני להעביר את השיר מסולם E מיינור ל־B מיינור, שזה סולם מאוד לא ידידותי לגיטרה אבל התאים לקול שלו. מה שמעניין הוא שאף אחד בלהקה לא היה מקליפורניה. דון מעיירה קטנה בטקסס. גלן מדטרויט. כולנו הגענו ללוס אנג'לס בנהיגה על הייוויי 66. כולנו נהגנו ללוס אנג'לס דרך המדבר בלילה, אז אתה רואה את העיר מ־100 מייל. ככל שאתה מתקרב, אתה רואה יותר: הכוכבים בהוליווד בולווארד, שחקני הקולנוע, הדקלים, החופים והנערות בביקיני".

אזוף: "כאשר מטוס ריגול אמריקאי נחת נחיתת אונס בסין ב־2001, הסינים דרשו מאנשי הצוות לדקלם את מילות השיר כדי להוכיח מהיכן הם. מתברר שבעיני הסינים 'מלון קליפורניה' היה השיר שסימל את אמריקה יותר מאחרים".

הנלי: "היינו בני המעמד הבינוני מהמערב התיכון והשיר היה הפרשנות שלנו לחיים הטובים בלוס אנג'לס. שיר על אובדן התמימות". פלדר: "ראיתי קליפ של ילד יפני בן 7 שניגן גרסה אקוסטית של 'מלון קליפורניה', עם כל קטעי הסולו. עלה ממנו עשן, זה היה כל כך טוב. אנשים רבים למדו לנגן את סולו הגיטרות. זה מחמיא מאוד".

סטילמן: "כמו מיליונים אחרים צפיתי בטלוויזיה בנפילת בגדד ב־2003. בקריסת ציר הרשע של בוש. אלפי עיראקים רקדו בכיכר העיר, ושיא האירוע היה הפלת פסלו של סדאם חוסיין. כשהפילו את האנדרטה שמעתי מהטלוויזיה את 'מלון קליפורניה'. המצלמה הראתה חבורת גברים עיראקים שהקשיבו למוזיקה ושרו את הפזמון החוזר. הייתי בהלם למשמע השיר וטענתי ההיסטורית כלפיו התחלפה בתחושת התעלות. השיר ההדוניסטי הפך לפסקול נפילתו של אחד הרודנים האכזריים בהיסטוריה".

איאן אנדרסון
איאן אנדרסון | צילום: Will Ireland

פריי: "כולם רוצים לדעת על מה השיר. רצינו לכתוב שיר שיהיה כמו פרק בסדרה The Twilight Zone. כל השירים שלנו קולנועיים אבל כאן רצינו לפתוח עם מונטאז'. סדרה של שוטים ערוכה למוזיקה; בחור על האוטוסטרדה. לונג שוט של המלון. הבחור מגיע למלון, הדלת נפתחת, אנשים מוזרים. לקחנו את הבחור והפכנו אותו לדמות מ'המגוס'. בכל פעם שהוא עבר בדלת, הוא נתקל בגרסה אחרת של המציאות. הכוונה הייתה ליצור משהו הזוי. ואז החלו להגיע פרשנויות מטורפות לדימויים שכתבנו, רובן לא קרובות כלל למה שרצינו לומר".

הנלי: "זה יצא משליטה. אנשים שמעו בשיר מה שהתאים להם. כמו השורה 'פול מת' באלבום הלבן של הביטלס. החלטתי לא להתייחס לזה חוץ מפעמים בודדות שבהן התעצבנתי".

ליירד: "הייתה תיאוריה שהשיר מספר על החיים בקמארילו, מוסד לחולי נפש בלוס אנג'לס, שכונה 'מלון קליפורניה'. לפי האתר Snopes.com, 'היו מאושפזים במכון אלפי מטופלים במשך 66 שנים, עד שנסגר ב־1997'. מעריצים רבים גרסו שהמילים מתארות חזיונות של החולים בעת אשפוזם. התברר שהיו כמה בתי מלון שנקראו 'מלון קליפורניה', אבל אף אחד מהם לא ממוקם בקליפורניה. מלון אחד נמצא מעבר לגבול מקסיקו בטודוס סנטוס. הוא היה ידוע גם בשם The Hotel Mission, ולכן כמובן I heard the mission bell. שם המלון שונה פעמים רבות, לפי הנסיבות, אבל האיגלז מעולם לא התארחו בו".

הנלי: "כמה מהפרשנויות היותר מטורפות לשיר היו מדהימות ביצירתיות שלהן. אבל אנחנו כתבנו על ההפרזה בתרבות האמריקאית ועל כמה בחורות שהכרנו. ובעיקר על האיזון הרעוע בין אמנות למסחור. כולם רוצים לדעת על מה השיר, ואני מוצא את זה משעמם. שירים הם מה שאתה שומע בהם. נגיד שזה שיר על התחתית האפלה של החלום האמריקאי, תחום שהאיגלז הבינו בו. שיר על המסע מתמימות לניסיון".

אזוף: "האם היה בשיר אזכור לסמים? מובן שהיה. יש מי שמייחסים את המילים warm smell of colitas לסלנג מיני או למריחואנה. קוליטס הוא צמח הגדל במדבר ופורח בלילה ומפזר ריח חריף. המחשבה הראשונה היא על מאכל מקסיקני".

ליירד: "אני אוהב את הקביעה שהאיגלז סוגרים בשיר חשבון עם סטילי דן, להקה בת זמנם, שאיתה היה להם 'סכסוך' תרבותי. שנה קודם לכן, בשירם Everything You Did, שרו סטילי דן: Turn up the Eagles, the neighbors are listening. האיגלז כאילו עונים להם עם: They stab it with their steely knives. אבל גלן פריי אמר שזאת הייתה מחמאה. לשתי הלהקות היה אותו מנג'ר".

פריי: "האזנו הרבה לסטילי דן באותה תקופה, והתרשמנו מהאופן שבו הם לקחו מילים חסרות פשר על כלום והפכו אותן לשירים שאנשים דנו בהם".

ג'ימי הנדריקס
ג'ימי הנדריקס | צילום: יח''צ

סטילמן: "שאלתי חברים אם הם שמעו כמוני את 'מלון קליפורניה' מתנגן בבגדד. אף אחד לא ידע על מה אני מדברת. ככל ששאלתי יותר, כך הבנתי שיש כאן משהו מוזר. האם יכול להיות שרק אני שמעתי את השיר? האם שמעתי אותו מנגן ממקום אחר?".

הנלי: "מכיוון שמילות השירים היו מצורפות לאלבום, לא היה צריך להתאמץ כדי להבין אותן. רבים חשבו שבשורה She’s got the Mercedes Bends הייתה טעות כתיב; במקום Mercedes Benz. זה היה משחק מילים, ולא משהו שאני חייב להסביר".

פריי: "האלבום חקר את טבעה של הצלחה ואת הצד האפל של גן עדן. זה היה מה שחווינו באותו זמן בלוס אנג'לס. 'מלון קליפורניה' מיקד את תשומת הלב בהיגד של כל האלבום שהיה מטפורה לדברים אמיתיים שקרו לנו באותה עת. כמו לגלות את מחירה הכבד של ההצלחה. השיר היה המיקרוקוסמוס של חיינו".

הנלי: "תודה לך על השיעור, וכן, אתה לא הראשון שמביא את הנושא לעיוני ואף אינך הראשון שמעניק פרשנות שגויה לחלוטין למילים ומחטיא את הדימוי. האמן לי ששתיתי מספיק משקאות אלכוהוליים בחיי כדי לדעת כיצד מכינים אותם ומהם המונחים שבהם משתמשים כדי לתאר אותם. אבל לשורה בשיר אין דבר וחצי דבר עם אלכוהול. זו הצהרה סוציו־פוליטית. החרטה היחידה שלי היא הצורך להסביר לך אותה בפרטנות, מעשה המעקר את הכוונה של שימוש בכלים ספרותיים, בכתיבת שירים ומוריד את רמת הדיון לוויכוח שולי וקטנוני בדבר תהליכים כימיים". סטילמן: "בשלב מסוים הייתי כבר משוגעת לחלוטין. ללא כל הוכחה לקשר בין עיראק לקליפורניה. זו הפכה למשימת חיי. להוכיח שדעתי לא השתבשה.

דיברתי עם מאות אנשים. אחרי כמה שנים מישהו אמר לי: חפשי באמזון ספר בשם Operation Hotel California: The Clandestine War Inside Iraq. מיד הזמנתי וקראתי את הספר, שמתאר גם את הלוחמה הפסיכולוגית־תרבותית שאותה נקט ה־CIA כהכנה לפלישה לעיראק. חיפשתי בכל הספר ובאינדקס, ובשום מקום לא הוזכר 'מלון קליפורניה', אלא רק בשם הספר. מצאתי את אחד ממחבריו והתקשרתי אליו. הוא הסביר לי כל מיני דברים על לוחמה פסיכולוגית, איך עשו, מי עשו. מתברר שה־CIA הכינו CD מיוחד ובו ריכוז של שירים המייצגים את האתוס האמריקאי מאת אמנים עם זיהוי אמריקאי חזק.

תגיות:
מוזיקה
/
האיגלז
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף