בזמן הקצר באוצר הצליח לפיד לא רע, עד שלשלטון חזרה "מפלגת המקופחים", עם "קוטרים" מקצועיים כמו דודי אמסלם, מירי רגב, מאי גולן ואחרים. השבוע יצאה הכנסת לפגרה, שממנה תשוב ב־19 באוקטובר - שזה נצח במונחי הפוליטיקה. כמה חבל שביזת הג'ובים לא יוצאת גם היא לפגרה.
זה הטריף את אמסלם, ששחרר את מיטב חרצובות לשונו. כאותו צוער שהודח מקורס טיס - החליט שאם הוא לא טס, אף אחד לא טס, והלך לנ"מ. מינוי פוליטי לתפקיד יו"ר דירקטוריון הוא מנוגד לחלוטין למקובל בחברות בורסאיות. בעתיד, כשהתעשייה האווירית לדוגמה תרצה להנפיק בבורסה, היא תתקשה לעשות כן בתנאים אלה.
עוד מבקש אמסלם לעמעם את הזיקה הפוליטית, ולהגדירה רק כחברות בגוף הבוחר של מפלגת השר. כלומר, הקריטריון לכשירות אדם למינוי לדירקטור בחברה ממשלתית יהיה החברות סביב שולחן הבירה בשישי בצהריים, שירות משותף במילואים או אולי היותו הרופא האישי. השר גם מתעקש על כך שיו"ר הוועדה לבדיקת כשירות דירקטורים ימונה על ידי השרים ולא על ידי היועצת המשפטית. יו"ר הוועדה הנוכחית השופטת בדימוס שולמית דותן עשתה עד היום עבודה לא רעה למענו, אז מדוע להוציא אותה לפנסיה שנייה?
אמסלם הוא אלוף העולם בטענות על קיפוח. זה החל בטענותיו על שעוני רולקס של המפגינים, והמשיך במטר הקללות שסופג כל מי שלא בא לו טוב בעיניים. השבוע הוא לא חס גם על יולי אדלשטיין. הצעת החוק החדשה לא הפריעה לו להתאים את המלצות הוועדה בנושא של פרופ' אסף מידני שמינה. החוק גם יקל על רשות החברות להורות לחברות על חלוקת דיבידנד. כאן כבר מדובר בפגיעה עסקית מהותית בחברות כמו נמל אשדוד (דרישה לחלוקת מיליארד שקל) או התעשייה האווירית. איך זה יסתדר עם הרצון שלהן להנפיק מניות בבורסה?
ומי ימונה ליו"ר חברת המים מקורות? האם התפקיד ישוריין לינקי קוינט, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל? או לאנדריי אוזן, מועמדו של שר האנרגיה אלי כהן? והאם ייתכן שמוטי גמיש, מנכ"ל משרד הכלכלה, ימונה למשרה הנחשקת של יו"ר רשות שדות התעופה?
2. בתנועה מתמדת
המנכ"ל והבעלים של יבואנית המכוניות מכשירי תנועה (סוזוקי) צבי נטע אינו מרבה להתראיין. יבואני המכוניות מעדיפים להתרחק מאור הזרקורים מחשש לעינא בישא. ואולם מכיוון ששוק המכוניות נמצא בתקופה מאתגרת, החליט נטע לצאת מאזור הנוחות.
תחילה מספר נתונים על מכשירי תנועה. הקבוצה עוסקת ביבוא מכוניות, משאיות, מיניבוסים, מלגזות וציוד לעבודות עפר. ב־1990 נרכשו מחצית ממניותיה מכלל תעשיות תמורת 16 מיליון דולר, והבעלות עברה במלואה למשפחת נטע. יש להניח ששווי החברה גבוה לפחות פי עשרה מערכה אז. נתח השוק שלה במכוניות ירד מ־3.5% בשנת 2024 ל־2% כיום. מחזור המכירות שלה נאמד ב־2.5 מיליארד שקל.
בנתח השוק הגבוה ביותר מחזיקה כלמוביל, עם 21% מהשוק, בזכות ארבעה מותגים שונים, ובראשם יונדאי. במקום השני - יוניון מוטורס, יבואנית טיוטה, עם 15%. לאחר מכן קרסו עם 14%, וצ'מפיון עם נתח של 13%. אגב, יבואנית הרכב מאיר של יעקב שחר מחזיקה בנתח של 2% בלבד.
"הירידה בנתח השוק שלנו נבעה מהפסקת הייצור של דגמי האיגניס והג'ימני", מסביר נטע. "מצד שני, אנחנו מאוד אופטימיים ביחס למותג סוזוקי. נכניס בקרוב את מכונית הוויטרה חשמלית ושני דגמים חדשים. הסינים לא באמת פגעו בסוזוקי, שהוא דגם יפני, ולא איבדנו מכירות. השקנו השנה את הדגם החשמלי הראשון של ש'אנג אן, וזה היה חידוש משמעותי עבורנו. כבר מכרנו כ־500 יחידות במחיר של כ־200 אלף שקל".
"כרגע מדיניות הממשלה לא ברורה. כבר העלו מיסים והורידו את ההחזר על הוצאות בטיחות. ב־2026 המס ימשיך לעלות, ואני כמעט בטוח שגם מחירי ההטענה יתייקרו. לאור המציאות הזאת, אנחנו זהירים השנה בכל הזמנה, ואנחנו כמעט בלי מלאי", הוא מסביר.
הוא מוסיף, "גם ממשלת סין מדברת על ייצור של מכוניות חשמליות בלבד עד 2030. אבל כשמדובר ביצרן רכב גדול, הוא יצטרך לייצר גם בנזין וגם חשמלי. בינתיים גם עלות הייצור של מכונית חשמלית הולכת ויורדת. בסופו של דבר, הממשלות יקבעו מה יהיה. אצלנו אלה יהיו גם שיקולי הכנסות ממיסים".
"מאסק ו־BYD, שהיא יצרן המכונית הסיני הגדול ביותר, היו במקור יצרני אלקטרוניקה, ושניהם החליטו לנצל את יתרון היחסי לייצור מכונית חשמלית. טסלה, לטעמי, היא מכונית אמינה, למרות המחיר הגבוה יחסית למה שמקובל כיום בשוק", נטע מסכם.