כושר הביצוע הבונה הפך למכונת הרס. התחכום והעוצמה הפוליטית אפשרו לשרון להשליך ולהיפטר מכל שותפיו האידיאולוגיים מימין ולרתום לעגלתו את השמאל הישראלי. אז הסתבר לכל נאמני ארץ ישראל במחנה הלאומי כי האידיאולוגיה שלו לא הייתה באמת הכוח המניע. היא הייתה לו מנוף.
"מר ביטחון", שהתנגד כל חייו למדינה פלסטינית, שידע שטרור לא מנצחים בהגנה, ושחייבים לתקוף את האויב בבסיסיו ולהשמידו – הכריז בכנס הרצליה ב־2003 כי הוא מעוניין בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית, והקים "גדר ביטחון". בתוך חודשים אחדים הושלמה הפיכת עורו של שרון, כשהכריז על תוכנית ההתנתקות.
האיש שאמר "ההתיישבות היהודית אינה מכשול לשלום, ההתיישבות היהודית היא מכשול למלחמה", התהפך ואמר: "גם אני, כמו רבים אחרים, האמנתי וקיוויתי שנוכל להיאחז לעד בנצרים ובכפר דרום, אך המציאות המשתנה בארץ, באזור ובעולם חייבה אותי להערכה אחרת ולשינוי עמדות. לא ניתן להחזיק בעזה לנצח", והבטיח כי לאחר הנסיגה "צה"ל ייערך בגבולות הגנה מאחורי גדר הביטחון".
האתרוג של השמאל
סדרה חדשה בערוץ הראשון, "איפה היית בהתנתקות", מנסה לסכם את האירוע הזה לאחר 20 שנה. צפיתי בפרק הראשון, "ההחלטה". הציגו "איך" - ולא ניסו להתמודד ברצינות עם השאלה "למה". מה גרם לשרון להפוך את עורו? בחצי דקה הזכירו את "העננה המשפטית" שרבצה עליו, את החלטת פרקליטת המדינה עדנה ארבל להגיש נגדו כתב אישום בפרשיות שחיתות חמורות, תיקים שהיועמ"ש החדש מני מזוז סגר.
הסדרה אינה עוסקת רק בעבר. היא טוענת כי הרפורמה המשפטית נולדה כ"נקמה" של המחנה הלאומי במערכת המשפטית בגלל ההתנתקות, וכי מזהים בה את שורשי הקרע והשסע החברתי והפוליטי של הרפורמה והמחאה נגדה.
פורום החווה ידע נפש בהמותיו, אנשי הפרקליטות והתקשורת. ואכן די היה בפרסום תוכנית ההתנתקות כדי שהתקשורת והפרקליטות יירדו מגבו של שרון.
ההתנתקות נולדה בגלל ההסתבכות המשפטית של שרון. כל שאר ההסברים: הטרור, תוכנית "מפת הדרכים" של ג'ורג' בוש וגם "התמורה" שניתנה לשרון תמורת הנסיגה מעזה וצפון השומרון ועקירת היישובים - אינם מסבירים באמת מדוע התהפך שרון. "התמורה" הייתה מכתב בוש לשרון, שבו הוא מתנגד לזכות השיבה של הפליטים הערבים וגם מכיר לכאורה בגושי ההתיישבות ביו"ש. שרון ידע היטב שהנייר לא שווה כלום.
ההבטחה שלא התגשמה
"ההתנתקות תהיה טובה לישראל בכל מציאות עתידית". הבטיח שרון. השמאל, שרצה אז לעקור את כל ההתנחלויות – מחא כפיים, כי זו הייתה האידיאולוגיה שלו. הימין הלאומי האמיתי התנגד - אך לא הצליח לגייס רוב, כי הליכוד התגלתה אז כמפלגה שוויתרה על האידאולוגיה שלה לטובת השלטון.
שרון הכיר נפש בהמותיו. אבל גם הוא ידע היטב מה יקרה ברצועה לאחר שצה"ל יחריב את היישובים היהודיים, יגרש "ברגישות ובנחישות" 8,000 מתיישבים - וייסוג. זה קרה בתוך כשנתיים. חמאס השתלט על הרצועה והפך אותה לבסיס טרור עצום. על הפשע הנורא הזה של שרון שילמנו, ועדיין אנו משלמים, בדם מיטב בנינו. שרון הבטיח שההתנתקות "תהיה טובה בכל תרחיש אפשרי". אחד מהתרחישים האפשריים הללו התחולל ב־7 באוקטובר, ונמשך מאז.
את מבול הדמים והסבל, שנשפך ביום ההוא ולא פסק מאז, שפכו הוגי רעיון אוסלו וההתנתקות. ניתן היה למנוע את האסון לו היו יורשיהם של פרס, רבין ושרון – ובנימין נתניהו בראשם - מבטלים את הסכמי אוסלו ומסובבים אחורה את גלגלי ההתנתקות. הם לא עשו זאת. צה"ל והשב"כ נרדמו בשמירה, אולי שכבו לישון כששרון הבטיח להם שהמצב הביטחוני ישתפר אחרי ההתנתקות, והתוצאות ידועות.
גם לפני ההתנתקות ירו מעזה על שדרות קסאמים פרימיטיביים לטווח של 5 קילומטרים. פגעו גם במתיישבי גוש קטיף. ב־18 השנים שבהן החבל היה קיים נרצחו 40 מבניו בפיגועים. את המציאות הקשה הזו המיר אריאל שרון באסון לאומי מתמשך, עשרות סבבים, מדינה שלמה תחת מטחי רקטות, והשיא – הטבח. פי אלף שילמנו את מחיר ההרפתקה ההזויה הזו, שלא הייתה באה לעולם לולא הסתבכותו הפושעת של שרון והליכת רוב מפלגתו אחריו ככבשים.
מילה לסיום
פעם חשבתי כי ההיסטוריה יכולה לשפוט מהלך או מאורע לשבט או לחסד. היום אני יודע שלא ההיסטוריה שופטת אלא הכותבים אותה ומעוותים אותה לצורכיהם. גם יוצרי הסדרה "איפה הייתם בהתנתקות" מסתכלים על מה שהיה מתוך עמדותיהם במצבה הנוכחי של ישראל.
רק דבר אחד מוחלט חייב כל אדם לדעת: כל מי שמבטיח לכם היום שלום או מלחמה, כניעה בכל מחיר או ניצחון שלם – אין לו מושג. הוא אינו מסוגל לדעת מה יהיה בעתיד, או שהוא יודע – אבל משקר לצרכיו.
התרעות פיקוד העורף