כל המאמצים להשוות את הנעשה בעזה – עם כל הצער על אלפי הקורבנות, רובם חפים מפשע – לשואה שלנו, הם עיוות מוחלט של האמת. וכי יהודי אירופה ניסו להשמיד את גרמניה, וכתוצאה מכך הגרמנים פעלו להשמדתם? וכי היו ליהודים האומללים בקהילותיהם מי שיגנו עליהם? וכי אין לעם היהודי כיום מדינה וצבא שנועדו לאבטח את קיומנו כאומה עצמאית במולדתה? וכי ישראל לא עקרה עצמה בהתנדבות מחבל עזה על כל יישוביה המשגשגים, בתקווה הזויה שמעתה לא תהיה סיבה לתקיפתנו? הנשמע כדבר הזה שמדינה מתגוננת תספק בו בזמן לאויביה סיוע מ”כל טוב הארץ”? וכי 1,200 נרצחים – שלא לדבר על 900 חללינו במלחמה שמתקרבת לסיום שנתה השנייה – אינם סיבה מספקת להשמדת האויב האסלאמי־נאצי שקם עלינו?
חמאס שפתח במלחמת שמד – גם אנשי "הארץ" לא היו נמלטים משמד מתוכנן זה, אילו צלח – הוא האחראי לכל ההרוגים ברצועה, להרס העצום ולהתנפלות על משאיות הסיוע. הוא האחראי לטרור הרצחני בהמונים הנתונים לשליטתו. מנהיגים בעולם, ובראשם נשיא צרפת המתאסלמת, ניזונים קודם כל מהתעמולה הזדונית שמספק להם עיתון "הארץ" בשפע. ואכן, בתעמולה שקרית חמאס ניצח אותנו. ההשוואה בין האסון ההומניטרי בעזה לשואת העם היהודי, וכפועל יוצא הדרישות להתייחסות לכך מיד ושם, נועדו לבזות את המוסד שמבצע מלאכת קודש תודעתית, חינוכית, הנצחתית, של אחד הפשעים האיומים ביותר בתולדות האנושות.
אני גאה על שנות התנדבותי ביד ושם, על מפעלי ההנצחה החדשניים שהוקמו בזמן זה בקמפוס שלו: בית האוספים התת־קרקעי, תיאטרון “לגעת בזיכרון”, חיזיון אור־קולי בבקעת הקהילות, מרכז חינוכי בעיר הבה”דים בנגב, תחילת תכנון מוזיאון דומה בנוף הגליל, העשרת האוספים מהארץ ומהעולם, הגברת המחקרים, הכנסים וימי העיון, הוצאה לאור של ספרי עדות ומחקר. יד ושם נלחם בהכחשת השואה ובגימודה, גם באלה מתוכנו ששמו להם למטרה להאדיר בזדון את האסון בעזה ולהשוותו לגדול באסונות שפקדו את עמנו. יד ושם פועל להגברת זיכרון השואה גם בקרב לוחמי צה”ל, המשטרה ושאר זרועות הביטחון – ובכך תורם לחיזוק המוטיבציה של גיבורינו במלחמתנו שאין צודקת ממנה, להגנת שלומה וביטחונה של מדינת ישראל.
התרעות פיקוד העורף