בקצב הזה, ממשלת ישראל תאשר בקרוב חבילת פיצויים אישית משודרגת לראשי חמאס, כולל ביטוח בריאות, רפואה משלימה ונופש ״הכל כלול״ בריזורט מפנק. רק זה עוד לא קרה במצעד האיוולת הנוכחי, שבו התעקשה ישראל לצעוד לתוך מלכודת הפתאים שטמן לה חמאס, תוך שהיא מקשקשת את עצמה לדעת, מאיימת על כל דבר שזז, ומכריזה הכרזות ריקות והבטחות חלולות שמתרסקות בכל פעם מחדש.
הסבלנות משתלמת. זה לקח הרבה זמן, דם, יזע ודמעות, אבל תמונת הניצחון הגיעה: חבילות האספקה שהוצנחו אתמול לרצועה הן תמונת הניצחון של חמאס. ישראל אוכלת את הדגים הסרוחים, משלמת מחיר מופקע, מגורשת מהעיר וחוטפת קלקול קיבה.
במקביל, חווה ישראל מפולת בינלאומית חסרת תקדים במעמדה והופכת למדינה מצורעת. אחרוני תומכיה וידידיה כורעים תחת המראות והתמונות מעזה. ישראל היא המדינה היחידה שדוחפת כמויות עתק של סיוע הומניטרי לאויב תוך כדי מלחמה, ולא מקבלת על זה שום נקודת זכות. להפך, היא גם מממנת את האירוע במאות מיליונים, וגם מוקעת על ידי כל העולם ומוצאת את עצמה על סף סנקציות. אכן, גאונות.
אין בעזה שום דבר שאינו חמאס, ואם יש - אז הוא גרוע בהרבה מחמאס. את עזה היה צריך להכות מכות רצח, את כל מי שקשור לטבח 7 באוקטובר היה צריך להרוג, היה צריך לגבות מחיר כבד ביותר מהרצועה ותושביה על האסון שהמיטו עלינו, והיה צריך להפסיק בזמן.
מספיק לעבור על ההצהרות הפומפוזיות שלהם כדי להבין את גודל הפארסה. בימים אחרים ובנסיבות אחרות זה היה יכול להיות מצחיק עד דמעות. הבעיה היא שמלאי הדמעות אזל. מתישהו בימים הקרובים נציין את נפילתו של הלוחם ה־900 במלחמה. 40 הנופלים האחרונים שייכים למבצע מרכבות גדעון, שאמור היה להגביר את הלחץ על חמאס כדי שייעתר לעסקת חטופים.
ובכן, הלחץ על חמאס לא גבר. הלחץ על ישראל גבר מאוד. 40 הנופלים הללו לא הביאו עסקה, לא הביאו ולו חטוף אחד, לא הביאו הפסקת אש, ולא הלחיצו את חמאס. להפך.
הנהגת חמאס, כלומר השאריות שנותרו ממנה, מרגישה מצוין. הם הפסידו כבר הכל, אין להם מה להפסיד, והם מבינים את ביש מצבה של ישראל. הם מבינים שהם במומנטום. הם יודעים שישראל היא זו שבראה את המומנטום שלהם, ואין להם כוונה להפריע לה להמשיך לעשות את זה. ולכן הם מתעקשים.
ובכן, האיש עוד לא כינס דיון רציני על מצב ההסברה, ואולי טוב שכך. אלה, נזקם גדול מתועלתם. וכאמור, כל זה היה יכול להיות מאוד משעשע, אלמלא מדובר בגורלנו.
מה עושה מפלגת השלטון במצב החמור הנוכחי, שבו ישראל מאבדת את נכסיה הבינלאומיים באותו קצב שבו היא מאבדת לוחמים שנהרגים ונפצעים? דורשת דיון דחוף באבטחת ראש הממשלה ומשפחתו לנוכח חשיפתה של ״המתנקשת״, החולה במחלה סופנית, מתייצבת כאיש אחד מאחורי חבר כנסת החשוד באונס, ומדיחה את ״מנהל מערך כנף ציון״, כיוון שלא סיפק את רצונם של גורמים כאלה או אחרים. הכלבים נובחים, השיירה מעופפת.
התרעות פיקוד העורף