1. שקרים, רבותיי
הדוגמה הבולטת בימים האחרונים היא סיפור הקונגרס האמריקאי ומיליארד הדולר. הליכוד בראשות נתניהו קידמה תיאוריה שלפיה בדוח של הקונגרס נקבע שלארגוני המחאה ולעמותות שמאל הוזרמו כמיליארד דולר. הסיפור נועד לקדם את הנרטיב שלפיו גופים חיצוניים מנסים להפיל ממשלת ימין שנבחרה בבחירות דמוקרטיות.
"הפלת שלטון ימין" הפכה למנטרת הפעלה כנגד כל מה שלא בא טוב בעיניים לשלטון: חשדות כנגד פוליטיקאים מהליכוד על שלל עבירות, מחשדות לאונס וקבלת טובות הנאה ועד להפרת צווי צנזורה. התחמקות מחשדות דרך חזרה בתשובה עם כיפה על הראש OUT, הפלת ממשלת ימין IN.
אלא שנתוני הרשות לפיתוח כלכלי סותרים את המספרים. מ-30 מיליארד שקל, שאכן הוקצו למגזר הערבי בתוכנית החומש, 4 מיליארד שקל בלבד הועברו למגזר ולא לחמאס. השקר הפך לאמת. האמת היא שנתניהו מימן במזוודות מזומנים את חמאס והפך את ארגון הטרור לנכס שלו.
כל עוד ממשלת נתניהו נושמת, השקרים עושים כנפיים. שקר נוסף, הפעם לא מספרי, נגע לגבול הימי עם לבנון שהיה אמור להסדיר את סוגיית חיפושי הגז. הגבול, שאושר על ידי גורמי הביטחון, גרר גל תגובות כנגד יאיר לפיד מצד הליכוד. שרי הליכוד טענו שמדובר בהסכם מול חיזבאללה ושזאת כניעה לארגון הטרור. ביבי הדגיש שכשיעלה לשלטון הוא לא יכבד את ההסכם. בפועל התברר שההסכם שסוכם מול לבנון נחתם כדין, ממשלת נתניהו לא טרחה לבטלו - ובשורה התחתונה, הלבנונים לא מצאו שם גז.
2. להשקיע ולא לשקוע
1 באוגוסט, שחל היום, הוא הזדמנות לסיכום הדרמה יוצאת הדופן בבורסה מתחילת 2025. העליות במניות שוברות שיאים למרות המלחמה עם איראן, המשך ההתגוששות בעזה, ירי החות'ים מתימן ושלל צרות שיגיעו בהמשך.
מהטירוף נהנו גם המשקיעים הסולידיים שחשופים למתרחש בשוק רק ממסך הטלוויזיה. מדובר בחוסכים בקופות גמל, השתלמות ופנסיה, שנהנו מתחילת 2025 מתשואות פנטסטיות של כ-8%. הקונים הם גופי חיסכון מוסדיים, בעיקר ענף הביטוח, הנהנים מזרם בלתי פוסק של כספים. המוכרים הם טייקונים שניצלו את הזינוק המטאורי כדי לרשום רווחי עתק של מאות מיליוני שקלים על השקעה במניה בודדת בלבד. למשקיעים אלה יש יחסי ציבור מצוינים, אבל על אלה שמפסידים לא שומעים. בבורסה מעדיפים להשתתף בחגיגות ולא בהלוויות.
זוהר לוי אינו איש אנרגיה, וספק אם ביקר אי פעם בחייו בתחנת כוח. למרות זאת, חוץ מפז, החברה מחזיקה גם ב-10% ממניות בית הזיקוק באשדוד. הוא איש נדל"ן, אך נכנס להשקעה באנרגיה לאחר שזיהה הזדמנות להשתלט על חברה ללא גרעין שליטה.
מדוע גופים מוסדיים קנו מניות פז בשווי שוק כזה? האם מניית פז היא הזדמנות פז עם "אפסייד" סודי שלא גילינו, כמו התרחבות לאנרגיה גרעינית? מדוע הם לא זיהו את ההזדמנות בפז אחרי שבינו צדיק מכר את השליטה לפני כמה שנים? הרבה שאלות בלי תשובות. תהיו בטוחים שאם בהמשך שווי השקעתם בפז יירד, אף אחד לא ישמע על כך.
מניות הראל וענף הביטוח כולו זינקו מתחילת השנה ב-100% והכפילו את שוויין. משפחת המבורגר הודיעה שלא תמכור מניות הראל, אף שזה לא מחייב אותה. אם כלל ביטוח היא חלק מענף הביטוח, מדוע שלא תצא בתוכנית לרכישת מניות כלל ביטוח? אם אתם מאמינים בהראל יותר מכלל, אז תניחו את המפתחות. ומדוע לשים ז'יטונים על מניות שהכפילו את ערכן מתחילת השנה? איפה הייתם כשמניות הענף נסחרו מתחת לערכן? שוב, הרבה שאלות בלי תשובות.
תחילה, ההשקעה אכזבה - אבל לאחר מכן פרנקל הרוויח בענק. בתחילת 2025 מכר לגופים מוסדיים את המניות ברווח של 470 מיליון שקל. הפעם המוסדיים עשו עסק לא רע. מאז שפרנקל מכר את המניות, הוסיפו מניות בנק לאומי לערכן 48.6%, ושווי השוק מתקרב בהדרגה למספר עגול של 100 מיליארד שקל.
כאמור, אלה שמנצלים את החגיגות ומוכרים מניות במיליארדי שקלים הם טייקונים בעלי שליטה, כמו משפחת המבורגר, ברקת וסטפק. מי שקונים, חוץ מהמוסדיים, הם משקיעים פרטיים עם אורך נשימה. קציני האשראי בבנקים מוכנים לספק את המימון על סמך הרקורד (הצלחותיו בעסקות אחרות), עמידה בהתחייבויות לבנק, חוסן פיננסי והימנעות מהסדרי חוב (תשובה הוא חריג).
משקיע פיננסי יהפוך למשקיע טווח, אם באופן זמני החברה נכשלה בהשקעה. במקרה כזה, הבנקאי יוכל לדרוש תוספת ביטחונות או להגדיל את ההון העצמי. זאת הסיבה שרק לעיתים רחוקות נשמע על משקיעים פרטיים שמכרו בהפסד. זה קרה במקרה שהבורסה חווה מפולת ארוכת טווח, כפי שקרה בעבר למשל עם טייקונים כמו אליעזר פישמן או נוחי דנקנר.
מה שמדאיג באמת זה התנהגות הציבור. אמרה ידועה בבורסה היא שברגע שנהגי המוניות מתחילים להתעניין בבורסה, זה הזמן לצאת. אסור למשקיעי בית להסתנוור ממאות מיליוני שקלים שמרוויחים בעלי העניין. אל תיתנו לרווחים הקלים לבלבל אתכם. כאמור, תמיד שומעים על הצלחות אבל הכישלונות יתומים. אז רגע לפני שהם מצטרפים לחגיגת ההשקעות, חייבים לזכור שבצד השני של נדנדת הרווח וההפסד ניצבים משקיעים שהפסידו, ועליהם לא שומעים. שמפניית החגיגות היא על חשבונם.
3. אין ארוחות חינם
פרופ' שמחון הקים ועדה שתדון בהנחות שהבנקים מונעים מקבלנים באמצעות הסכמי המימון להוריד מחירי דירות (באמצעות מה שמכונה "דוח אפס"). למרות התנאים האובייקטיביים (היצע הדירות הלא מכורות), המחירים אינם יורדים, ואולי הבנקים אשמים. אף שממצאי רשות התחרות הצביעו אחרת, פרופ' שמחון לא הניח לעובדות לבלבל אותו - והוא ממשיך להחזיק בתזה השגויה.
הפיקוח הבנקאי על מצב הרווח וההפסד של הקבלן מקובל במתן אשראי מכל סוג שהוא - החל מהלוואה למסעדה והמשך בהלוואה להקמת מפעל. הפיקוח על הקבלן נועד להציל אותו מפני עצמו, וכמובן את הדיירים. הוא נודע למנוע מצבים כמו זה שהיה לפני כ-20 שנה בקריסת חברת חפציבה. עובדה שמאז שום חברה קבלנית לא התמוטטה, וטוב שכך.
ומדוע פרופ' שמחון נטפל דווקא למערכת הבנקאית? קל. הבנקים, שמרביתם מוחזקים על ידי הציבור (דרך הגופים המוסדיים), מואשמים בכל תחלואי המשק: ב"רווחים החזיריים", המושגים בזכות הריבית הגבוהה והעמלות; ביד הקשה כלפי לווים; בסגירת סניפים; בשירות גרוע ובהתעמרות בלקוחות.
מדוע פרופ' שמחון אינו מטפל ביוקר המחיה האמיתי? על זה קשה לענות. אבל ניתן להסתפק בתשובה שהעבודה כאן קשה הרבה יותר. עובדה שקבינט יוקר המחיה לא התכנס כבר כשנה וחצי, ואף אחד אינו מוטרד מכך.
מחירי הדיור ירדו ולא יעלו רק אם יינקטו כמה צעדים. אמנה שלושה מתוכם, שהיו חייבים להיעשות כבר מזמן. הראשון, להציף את השוק בדיור להשכרה, כי בהיעדר כמות מספקת מחירי השכירות עולים בטירוף, ובמקביל - להעלות את מס הרכישה על דירת יד שנייה.
שנית, יש לאפשר לקבלנים שקיבלו דירות במסגרת מחיר למשתכן להקדים את לוחות הזמנים למכירתן. זה יגדיל את ההיצע ויוריד מחירים. ולבסוף - יש לעודד את הנגיד, בכל דרך, להוריד את הריבית ולהוריד את העלויות לקבלן ולדייר.
מתי זה יקרה? קל. כשהאינפלציה תרד. זה יקרה כשהממשלה תדאג לטפל ביוקר המחיה, כשהאוצר ינהל את תקציב המדינה באחריות מבלי לפזר כספים קואליציוניים. ולבסוף, כשהממשלה תנקוט צעדים להגדלת התחרות במשק. פרופ' שמחון מבין את זה היטב, אבל בתחומים אלה אין לו עם מי לדבר. לכן הוא הלך על הפתרון הקל ביותר: הכה בבנקים (היהודיים) והצל את המולדת.
התרעות פיקוד העורף