כל יו"ר ועד בית בישראל היה גאה להפעיל תעלול מעין זה כדי לבלום דייר בעייתי שעושה שימוש במרחב הציבורי המשותף שלא באישורו וטובתו של בעל הבית ששוכן באולימפוס הפנטהאוזי, וכולם תלויים במצב רוחו ותעתועי נפשו. התהייה היא מדוע הוא מתעקש למנות ארחי פרחי להיות שריו, פמלייתו ופקידיו הבכירים. יש טוענים שזו דרישה לנאמנות אישית תחת עינה הבוחנת כליות ולב של "רעייתי". זה החלק הפחות חשוב בעיניו של בעלה. ממילא מי שמצייץ פסיק לא מוסכם – מוחשד, מואשם ודינו נגזר החוצה.
חנופה עובדת עליו, והוא עצמו חנפן לא קטן, והעיקר הוא נאמנות ללא גבול למי שחוצה כל גבול. שביב של חשד בחוסר נאמנות טוטאלי – וטראמפ מעיף את החשוד במחי ציוץ. על הכוונת כיום יו"ר הבנק הפדרלי, בגלל אי־ציות להוריד את הריבית.
מינויים אצל נתניהו הם סיפור אחר לחלוטין. הקריטריון הוא הפער בין אישיותו של נתניהו (כריזמה, אינטליגנציה, רהיטות, השכלה כללית) ובין כל מינוי תורן. ככל שפער האישיות גדול יותר, כך מתעצמת תדמיתו של נתניהו. המועמד נבחר ברגע שבו ברור שהוא אדם עילג, בור וחסר יכולת ניהולית. הג'וב שלו הוא להציג את הפער בין המנהיג לבין שריו ושאר מינויים בכירים מסוגו. ככל שהפער בינו לבין סריסיו גדול יותר – כך מיתמר ראש הממשלה מעל סביבתו הקרובה כמו היה יחיד בדורו. כל אדם שנחשף לפער הזה, ימין או שמאל, הוא אדם שמעניק לנתניהו באורח בלתי מודע נקודות קרדיט.
השאלה היא אם אצל נתניהו מדובר באינסטינקט טבעי שאומר: לא רוצה שיהיו לידי חוכמולוגים עם בריטון – או בחשיבה והחלטה קרות ומודעות. בעצם זה ממש לא משנה. התוצאה היא תפקוד לקוי עד לא קיים בכל משרדי הממשלה, כאשר המדינה מנוהלת על ידי גמדי הגינה הפרטית שהפכו את השירות הציבורי לשירות הפרטי של המנהיג ולטובת הציבור שלהם.
גבנון נסבל
הבעיה של דיקטטורות היא שניהולן חורק עד שעולה שוועה ציבורית, ואז הכל מתנקז ל"לשכה". לכאורה נתניהו אחראי, אלא שאף פעם זה לא הבייבי שלו וזה לא הביבי שלנו. שריו משמשים כסופגי הריקושטים עקב מחדליהם, ואחריותו מתוחמת לפודיום להצלחות. את הכישלונות יספגו האפסים, שמטבע אפסיותם לא היו מסוגלים לנהל את משרדיהם, למעט התקהלות צווחנית של עופות טרף סביב תקציבי גוויית המדינה.
מדינת ישראל שכזו היא גבנון נסבל, אבל גבנון. מתנחלים חונכו להילחם על מדינה בצלמם, כולל פולחני מוות, אדמה וגבורה של גזלנים בחסות צה"ל ומערכת פוליטית טיפשה ועיוורת. מדינה שהיא לא ליכודית לא מעניינת את הליכודניקים. הליכוד זה הבית, ונתניהו הוא בעל הבית ואין בלתו. גם אם אין עצם אחת בגופו שמתכתבת עם האמת והמציאות.
המדקדקים רואים בו חייזר נטול אישיות וחומר למחקר מדעי. כמות ועוצמת הזעזועים והלחצים שמתנפלים עליו בגין מעלליו הפכו אותו למנגנון הישרדות מהלך. כביכול הוא לא פגיע, לא רגיש ואין שום דבר אישי בהתנהלות שלו מול העולם והאנשים סביבו. זו לא סתם גישה אינסטרומנטלית, זו סלקציה בוטה שרואה באנשים סביבו תשובה לשאלה אחת: מה אתה יכול לעשות כדי שאני אשרוד עוד רגע, עוד חודש, עוד שנה, עוד בחירות.
התרעות פיקוד העורף