פעילותו בבריטניה, בתיאום עם הקונסוליה הבריטית בירושלים, חותרת באופן ישיר תחת הריבונות הישראלית בבירה, ופועלת לקידום הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית.
השגריר העזתי
חוסאם סעיד זומלוט (Husam Said Zomlot) נולד ב-31 באוגוסט 1973 במחנה הפליטים רפיח שבדרום רצועת עזה. הוא נוהג לספר כי אביו גורש מביתו ביפו ב-1948 ולכן הוא נולד במחנה פליטים, תוך הדגשת ״חוויית הפליטות״ של משפחתו. במהלך לימודיו באוניברסיטת ביר זית שימש כראש תא הסטודנטים של פת״ח בזמן האינתיפאדה הראשונה.
לזומלוט תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת ביר זית, תואר שני בלימודי פיתוח מבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE) ודוקטורט בכלכלה פוליטית מאוניברסיטת לונדון (SOAS). קודם למעברו לפוליטיקה שימש מרצה למדיניות ציבורית באוניברסיטת ביר זית ועבד ככלכלן במשרד של מתאם האו״ם לתהליך השלום במזרח-התיכון.
שליח הרשות הפלסטינית בוושינגטון
שגריר בבריטניה – הובלת המהלך להכרה במדינה פלסטינית
מאז אוקטובר 2018 מכהן זומלוט כשגריר הרש״פ בבריטניה. במסגרת זו הוא פועל לקידום הכרה בריטית במדינה פלסטינית ולחיזוק התמיכה האירופית ברשות. הוא מרבה לפגוש חברי פרלמנט, דיפלומטים ופעילי זכויות אדם ולהופיע בתקשורת, תוך השמעת התבטאויות חריפות ואף מסיתות בגנות ישראל.
ב־13 ביוני השנה פרסם זומלוט מאמר דעה ב- Guardian שבו קרא לממשלת בריטניה להכיר לאלתר במדינת פלסטין. הוא כתב כי ההכרה אינה פרס או עונש אלא “הכרה מאוחרת בזכותם הבלתי-מותנית של הפלסטינים להתקיים ולחיות חופשים במולדתם”.
זומלוט הדגיש כי דחיית ההכרה מחזקת את ה״סטטוס קוו הקטלני״ ומונעת מהפלסטינים עצמאות פוליטית ושוויון זכויות. במאמר נוסף טען זומלוט כי ההכרה במדינת פלסטין היא צעד בלתי הפיך שעל בריטניה לנקוט בו ואינה ״מחווה סימבולית״ .
רטוריקה אנטי ישראלית ואנטי אמריקנית
זומלוט ידוע בסגנונו החריף והקיצוני. בדצמבר 2023, בראיון לתכנית Democracy Now!, אמר כי המתקפה הישראלית על רצועת עזה היא “הראשונה בהיסטוריה של רצח-עם שמשודר בשידור חי” והאשים את ישראל ב״הפיכת עזה לריקה מאוכלוסיה״ . בהרצאה שנשא בבית הספר לממשל בהרווארד בנובמבר 2024 טען כי יש לעסוק בשורש הסכסוך וכי חמאס איננה הסיבה לסכסוך אלא ״תוצאה של הכיבוש הישראלי״. הוא קרא להפסיק להתרכז בשמירה על ביטחונה של ישראל כתנאי, והבהיר כי ביטחון הוא תוצאה של פתרון מדיני.
לאחרונה פרסם זומלוט ברשתות החברתיות ביקורת חריפה על ארצות הברית וציין כי ארה”ב “מגנה את פעולות ישראל ביד אחת אך מספקת את המימון, הנשק והכיסוי הפוליטי שמאפשרים את רעב ההמונים”; הוא הוסיף כי ההיסטוריה תזכור את ה”צביעות הבזויה” הזו ואת המחיר האנושי הכבד. הפוסט קרא לחרם נשק מלא וסנקציות נגד ישראל.
זומלוט שב ומדגיש כי כל פתרון חייב להסתמך על זכות השיבה של הפלסטינים לארצם. במהלך דיון באוניברסיטת LSE בפברואר 2022 הוא הזכיר כי יותר מ-750,000 פלסטינים גורשו ב-1948 וקרא לממשלות העולם לכבד את זכות השיבה המוגדרת במגילת זכויות האדם. הוא האשים את הקהילה הבינלאומית בכך שהיא אינה מפעילה סנקציות על הבנייהם הבלתי-חוקית של ההתנחלויות בגדה המערבית .
בנאומיו ובמאמריו הוא חוזר שוב ושוב על הדרישה לחזרה לגבולות 1967, חלוקת ירושלים לשתי בירות, והכרה בזכות השיבה. באתר הרשמי של המשלחת הפלסטינית מודגש כי סיום הכיבוש שהחל ב-1967 והקמת מדינה עצמאית בגבולות 67׳ עם מזרח ירושלים כבירה הם תנאים בסיסיים לשלום.
חיבוק אישי לאיימן עודה וקשרים בכנסת
בשבוע האחרון פרסם בפייסבוק פוסט מצולם שבו נפגש עם חבר הכנסת איימן עודה ביריחו. בפוסט תיאר את הפגישה כחיבוק משפחתי המבטא אחדות לאומית פלסטינית.
"שקרן סדרתי ונזק הסברתי"
"מזה שני עשורים אני פועלת בחזית ההסברה בזירה הבינלאומית ומתראיינת בכלי תקשורת ברחבי העולם, לעיתים באותם הפורומים שבהם מופיע זומלוט. חשוב שידע – בכל מקום שבו יפיץ שקרים, אהיה שם להשמיע את האמת של ישראל בקול ברור ונחוש".
פלר, שהיא גם בעלת אזרחות בריטית הוסיפה: "לא ציפיתי ממדינה שהצילה את היישוב היהודי בארץ ישראל מהגרמנים ושותפם חאג' אל חוסייני להכיר כעת בממשיכי דרכו ברמאללה תוך כניעה לשמאל ולאיסלאם הרדיקלי".
זומלוט לא פועל לבד: פעילות הקונסוליה הבריטית בירושלים
הקונסוליה הבריטית בירושלים פועלת כגוף עצמאי שאינו כפוף לשגרירות בריטניה בתל אביב, ומשמשת בפועל כ"נציגות דה-פקטו" לפלסטינים בבירה. פעילותה מתמקדת באוכלוסייה הפלסטינית בירושלים, בגדה המערבית וברצועת עזה, והיא מקיימת קשר ישיר ורציף עם הנהגת הרשות הפלסטינית – מבלי להכיר בריבונות הישראלית בירושלים.
לצד השגריר הפלסטיני חוסאם זומלט בלונדון, הקונסוליה הבריטית מהווה קטליזטור מדיני רב עוצמה לקידום הנרטיב הפלסטיני בתוך המערכת הבריטית. בשנים האחרונות הגבירו שני הגורמים את שיתופי הפעולה – בפגישות עם חברי פרלמנט, בהובלת מסרים בתקשורת, ובקידום יוזמות להכרה במדינה פלסטינית.
הפעילות המתואמת הזו היא לא רק מהלך מדיני מתוחכם – אלא ביטוי ל"טרור דיפלומטי" נגד מדינת ישראל, תוך ניסיון לשלול את ריבונותה בירושלים ולהכתיב מציאות מדינית על ידי פעולה עקיפה מתוך העיר עצמה.
בעמודים הרשמיים של הקונסוליה הבריטית בירושלים, מוצגת מדיניות עקבית אשר שוללת את הריבונות הישראלית בירושלים. כך למשל, נכתב כי "עמדתה של ממשלת בריטניה נותרה קבועה מאז 1950... אנו נמשיך לתמוך בזכות של ישראל על מערב ירושלים, אך רואים את מזרח ירושלים כשטח כבוש ואיננו מכירים בריבונות הישראלית עליה".
בנוסף, מציינת הקונסוליה כי לא תעביר את שגרירות בריטניה לירושלים "עד להסדר קבע", בהתאם להחלטות מועצת הביטחון של האו״ם 242 ו־338.
בדף אחר באתר הקונסוליה שכותרתו "עבודות פיתוח עם השטחים הפלסטיניים הכבושים", מצהירה בריטניה כי מטרתה היא "לשמר את כדאיות פתרון שתי המדינות" וכי היא פועלת לצמצם את השפעות "הכיבוש הישראלי על חיי הפלסטינים". הקונסוליה אף מבהירה שהיא מסייעת בבניית מוסדות מדיניים לפלסטינים, כדי שאלה "יוכלו לספק שירותים יעילים לתושביהם ולעבוד כשותפים לשלום".
ההצהרות הללו, המופיעות בפורמט מדיני ומוסדי, מבטאות לא רק עמדה פוליטית אלא גם פעולה אקטיבית: בריטניה מממנת מוסדות פלסטיניים ביהודה, שומרון ומזרח ירושלים, במסגרת תוכנית ODA (סיוע חוץ רשמי), ומעודדת את התשתית השלטונית של ישות פלסטינית – מבלי להכיר בפועל בריבונות הישראלית באזור. מבחינת רבים בירושלים, מדובר באסטרטגיה מדינית שנועדה ליצור בפועל מציאות של "מדינה פלסטינית" תוך עקיפת ממשלת ישראל – פעולה שיש המכנים אותה דה פקטו כ"חתירה מדינית מתוך ירושלים עצמה".
ישי, שכיהן גם כשגריר במשרד החוץ הוסיף: "מצב שהוא בלתי נסבל ובלתי מקובל בכל מקום אחר מתקבל אצלנו בטבעיות כגזירת גורל, זה לא חייב להיות ככה ואפשר לעצור את המצב הזה לאלתר תוך כדי חיזוק שיתוף הפעולה המדיני עם מדינות שמכירות בירושלים כבירת ישראל בהובלת ארה"ב והמשך פיתוח יחסים בינלאומיים שמבוססים על העצמה הכלכלית של ירושלים לרווחת כלל התושבים בה".
ואכן מעיון בבדיקת מסמך העקרונות של ועידת ניו יורק שמתקיימת כעת מתעצבת מדיניות בינלאומית כוללת שמהותה היא דה־לגיטימציה של ריבונות ישראל בירושלים וקידום חד־צדדי של פתרון שתי מדינות על בסיס גבולות 1967, כולל מזרח ירושלים.
בין הסעיפים המרכזיים שבריטניה כעת תומכת בהם ישנה דרישה ישירה ל"החזרת מזרח ירושלים לשליטה פלסטינית" (סעיף 19), קיום בחירות פלסטיניות במזרח ירושלים (סעיף 22), וגינוי הפעילות הישראלית בעיר – תכנון, בנייה, חקיקה ואכיפה – כ"פעולות בלתי חוקיות בשטח כבוש" (סעיפים 23 ו־30). סעיף 31 אף שולל כל אזכור לזכויות היהודיות בעיר, תוך ביסוס מוחלט של הווקף הירדני כמנהל הבלעדי של האתרים הקדושים.