קיימתי שיחות רבות עם רבנים, פוליטיקאים בכירים ועמיתים ותיקים בכלי התקשורת, וגם שיחות אקראיות עם אזרחים ואזרחיות. עלה בהן כעס רב על ראש הממשלה בשל מה שהוגדר כהזנחת הטיפול בשחרור החטופים. בכל שיחה כמעט עלתה גם ביקורת חריפה על השרים וחברי הכנסת של המפלגות החרדיות, שלא הביעו, ולו ברמז, הסתייגות מהתנהלותם ומהתבטאויותיהם של בן גביר וסמוטריץ’.
רוסיה שיגרה בשבוע שעבר טילים לעבר מטרות אזרחיות בקייב, בירת אוקראינה, וגרמה למותם של 31 אזרחים. האיחוד האירופי לא פרסם גינוי נגד פשע תוקפני זה מצד מדינה כלפי אזרחי מדינה אחרת. הטילים שמשגרת הכנופיה החות'ית מתימן לישראל לא עוררו שום תגובה מצד גורם בינלאומי.
ואילו מה שעושה ישראל מצית מיד גל של תגובות וגינויים – כי ישראל נחשבת מדינה מכובדת, דמוקרטיה מערבית חופשית. כמעט בכל שיחה עם שגריר, דיפלומט באו”ם או פרשן בכיר בוושינגטון, עולה השאלה, ליתר דיוק הטענה, איך זה שבמדינה שאנחנו כל כך מכבדים ומעריכים, מכהנים כשרים טיפוסים כמו בן גביר וסמוטריץ’?
אבל סער מעדיף מסיבות מובנות להתעלם מהרכב השרים שיושב איתו סביב שולחן הממשלה. בן גביר, סמוטריץ’ ואחדים מעמיתיהם עשו את הממשלה שבה הם חברים יעד לגינויים ולהתקפות.
התרעות פיקוד העורף