מקובל לחשוב שהאדם הוא יצור תבוני. מסוגל לחשיבה הגיונית, גם מופשטת. מסוגל ללמוד מהניסיון, לתכנן ולהיערך מראש לקשיים צפויים. מקובל לחשוב שהאדם יודע להבחין בין טוב ורע, ושיש לו מודעות עצמית. אבל במציאות, העולם אינו מתנהל כאילו בני אדם תבוניים מנהלים אותו. מימי קדם ועד היום בני האדם נלחמים זה בזה - כשבטים, כלאומים, במלחמות דת - וגם כפרטים באותה חברה ואפילו באותה משפחה.
ממש כך הם טוענים שלא הסכמי אוסלו הביאו עלינו את גל הדמים הנורא של האינתיפאדה השנייה, וגם לא כוונותיהם הבלתי מוסתרות של יאסר ערפאת וחבר מרעיו להשמיד את ישראל בחרב אחרי שיסיימו להוציא ממנה מה שאפשר בדרכים דיפלומטיות - אלא דווקא סרבנות מנהיגי ישראל למלא את חלקם בהסכם עם ארגון המרצחים.
והשבוע, כשציינו 20 שנה להתנתקות, כתב ביילין ("ישראל היום", 1 באוגוסט, 2025) כי התנגד להתנתקות כמהלך חד־צדדי, וצפה כי "סירובו של שרון לבצע את הנסיגה בתיאום עם הרשות הפלסטינית ייצור בעיה ביטחונית, וכי מדובר במהלך שנועד לבטל את הסכמי אוסלו ולמנוע את הצורך בהסכם שלום כולל ברוח יוזמת ז'נבה". כנביא זעם הזהיר אז שההתנתקות, אם לא תוביל להסדר קבע עם הפלסטינים - "תמיט אסון על הישראלים, על הפלסטינים וגם על הסיכוי לשלום". אבל בסוף, למרות תחזיותיו ואזהרותיו - ביילין ומרצ תמכו כמובן בהתנתקות. כי אם כבר עוקרים יישובים יהודיים – אי אפשר שלא לתמוך.
"לשלום, ממש כמו בטנגו, צריכים שניים, ופה אפילו לא הייתה מראית עין של שיתוף הצד השני ב'שלום' הזה שכפינו עליהם", כתב ניב והוסיף: "ישראל לא באמת הסירה, במהלך הזה של ההתנתקות, את הכיבוש מעל רצועת עזה, אלא שינתה אותו מכיבוש בתוך השטח, לכיבוש, כלומר סגר, מצור, מסביב לשטח, כשלישראל שליטה מוחלטת בכל היוצא והנכנס לעזה, בים, באוויר וביבשה, או בפשטות – עטיפת הרצועה ברצועת חנק". ניב ודומיו מתעלמים כמובן מהגבול של הרצועה עם מצרים, שדרכו ומתחתיו זרם כל מה שהעזתים רצו בו. אבל הם רצו בעיקר נשק ואמצעים לחפור מנהרות ולבטן אותן, ומחרטות לייצור רקטות - ולא לפיתוח תעשייה.
נדבנים מן השמאל הישראלי גייסו בהתנתקות כסף רב כדי להשאיר לעזתים את החממות המשגשגות והמניבות של גוש קטיף, אך לא התקשו להסביר למה הערבים הציתו אותן - ולמה למרות עקירת היישובים ונסיגת צה"ל, הם התאמצו לייצר רקטות המגיעות לירושלים ולתל אביב. "הטרור הפלסטיני הוא תוצאה ותגובה לנכבה, לכיבוש, לדיכוי, להרס ולהרג שאנחנו משיתים על הפלסטינים כבר כ־80 שנה. וכל עוד זה לא ייפסק, הטרור לא ייפסק", הסביר ניב.
ודוק: 80 שנה. לא "הכיבוש" של 67', אלא "הנכבה", ואפילו לפניה. דהיינו: גם אם ההתנתקות הייתה בהסכם – היא לא הייתה מוחקת את הסיבה לטרור ולשאיפה להשמיד אותנו: קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל. אז למה לבלבל לנו את המוח בתירוצים? בעלי הטורים מהשמאל תובעים מהימין שיכיר תודה לאריאל שרון שפינה את היישובים. אם לא היו מגרשים אותם – הם היו קורבנות הטבח ב־7 באוקטובר. הימין משיב להם כי לו היו היישובים קיימים, וצה"ל היה ממשיך לשמור עליהם – לא היה הטבח מתרחש כלל. טענות השמאל והימין לוקות באותה חולשה. אלו טיעונים ממשפחת "מה היה קורה אילו".
התרעות פיקוד העורף