מאחורי הקמפיין הזה עומדת תנועת "March To Gaza", שמאגדת מפלגות שמאל – מהמרכז־שמאל ועד השוליים הרדיקליים – ושקראה להפגנות שיתמקדו באזורי התיירות המוכרים: מסנטוריני ועד קפלוניה, מכרתים ועד קורפו, מסלוניקי ועד אתונה.
הקריאה להפוך את האיים ממקום של מנוחה למרחב של מאבק אנטי־ציוני, כפי שמגדירים זאת מארגני המחאות, מציבה את הישראלים המתגוררים ביוון ואת אלפי התיירים הישראלים שממשיכים לפקוד את המדינה בפני אתגר. לא עוד הפגנות ליד השגרירות, אלא מחאה טורדנית בחופים, במסעדות ובנמלים.
לא יוצא מהבית
בשיחות עם ישראלים החיים ביוון - חלקם מתגוררים בה שנים, חלקם הגיעו לאחרונה – עולה תמונה מורכבת: יש המתארים שגרה שקטה ונעימה, כמעט מנותקת מהעימות, ולעומתם, אחרים שחשים הסלמה באווירה, חשש ולעיתים גם איום.
"המקום עדיין רגוע יחסית, אבל יש עלייה במספר ההפגנות הפרו־פלסטיניות. מופיעות יותר כתובות גרפיטי שקוראות להרוג ישראלים ולשחרר את פלסטין, וגם סטיקרים עם מסרים קשים. זה לא נעים. בעבר, גם כשבישראל היה מתוח, יוון והתושבים שמרו על ניטרליות. עכשיו זה מרגיש שונה. רק בשבוע שעבר התקיימה הפגנה גדולה ברחוב עם צעקות ודגלי פלסטין, ואני מודה שפחדתי".
"אני משתדלת לא לדבר עברית ברחוב, לא להסתובב עם סמלים ישראליים, ומצניעה את המוצא שלי. אני לא חשה סכנת חיים, אבל גם לא שקט. אי אפשר לדעת על מי תיפול – משוגע אחד מספיק. השנאה יכולה לעוור אנשים".
אלא שהמציאות, התברר לו, אידיאלית פחות: “לא מדובר באיום ממשי על החיים, אבל זה גם לא נעים. יש מדי פעם הפגנות רועשות, כרזות פרו־פלסטיניות, כתובות גרפיטי שפוגעות בישראל, וזה יוצר דיסוננס – כי האנשים מאוד נחמדים, אבל גם קומץ קטן עלול להיות מסוכן".
יצחק מתגורר בסמוך לכיכר סינטגמה, שהיא גם מוקד ההפגנות בעיר. לדבריו, ההפגנות היו עד כה מינוריות, “כמה עשרות אנשים, בלי אלימות או רעש חריג", הוא מתאר. “בחודש האחרון אני שומע מהחדשות בישראל שיוון נהייתה מסוכנת יותר לישראלים. יש לי מחשבות לעזוב, ואני עדיין מתלבט. אבל כרגע, היום, אני לא מתכוון לצאת מהבית. אני לא רוצה להיחשף לקריאות גנאי, לקללות או לדברים גרועים יותר רק בגלל שאני ישראלי. אני לא חושב שזה יתפרץ למשהו חמור, אבל כבר הבנתי שהשנאה יכולה להטריף אנשים".
סולידריות מרגשת
גם כשכשמופיע גרפיטי על הקיר, קובי לא מתרשם: “בסדר, יש גרפיטי. כל אחד יכול לצייר גרפיטי. זה לא אלים. גם ההפגנות עצמן לא אלימות. אף אחד לא פוגע באף אחד. היוונים, אנשים חמים, מחבקים את הישראלים. ואם יש קומץ קטן של מפגינים זה לא משקף את יוון כולה. אני יושב לפעמים בכיכר ההפגנות, באמצע מסעדה, ובקושי שומעים שיש הפגנה. אז ראו כמה דגלי פלסטין, וחשבו שזו סערה. בפועל? כלום מכלום".
גם ש’, המתגוררת באי פארוס, שבו צפויה להתקיים הפגנה היום, נשמעת רגועה. “האווירה כאן באי מאוד שלווה", היא אומרת. “זה מקום קטן, פשוט, האנשים פה עסוקים במחיר העגבניות וברוח שמתאימה לדיג – לא בפוליטיקה העולמית. הייתה פעם הפגנה אחת, מאוד סולידית, אולי 30 איש. דיברו על סולידריות עם עזה, לא הייתה אלימות, לא היו דגלי פלסטין. אני מניחה שההפגנה היום תהיה די זהה".
עם זאת, לעיתים צצים סימנים מטרידים. “יש פה ושם כתובות גרפיטי פרו־פלסטיניות", מספרת ש’. “אנחנו לא יודעים אם מקומיים ציירו אותן או תיירים מזדמנים, אבל זה לא נעים".
הקהילה הישראלית באי פנתה בנושא לראש העיר, שהגיב במהירות – ציור פסנתר צבעוני כיסה את הגרפיטי על הקיר. “היו שיחות טובות עם הרשויות, כולל המשטרה, שעצרה לא מזמן שתי צעירות שכתבו על קיר ‘Free Palestine’", ש’ מוסיפה. “ראש העיר אפילו הציע שנעשה מיזם של הסברה ישראלית בבתי הספר, ושציון 7 באוקטובר ייעשה באופן רשמי באי".
בכל מקרה, ש’ מדגישה את תחושת הביטחון ואת היחס החם מהקהילה המקומית: “אין פה אנטישמיות. להפך, יש מקרים של סולידריות מרגשת, כמו מלון שהציע אירוח למשפחה מישראל שנפגעה בהתקפה האיראנית. ואנחנו לא נפגין בתגובה למי שמפגין נגד ישראל. אנחנו פה כדי לחיות עם המקומיים, לא כדי ליצור עוד מלחמה. למי שמגיע ליוון – פשוט תיהנו מהמקום, מהשקט, מהאנשים. בלי להניף דגלים, בלי סיסמאות, פשוט לחיות".
על פי נתוני מוקד ההזמנות של אתר “Lastminute" נרשמה בשבוע האחרון ירידה של 19% בהזמנות של ישראלים לחופשות ביוון בחודש אוגוסט. אתונה ורודוס, למשל, רשמו ירידות של 22% ו־10% בהתאמה, דבר המעיד בכל זאת על חשש בקרב ציבור התיירים הישראלי. עם זאת, במקביל נרשמות עליות בביקוש ליעדים אחרים בתוך יוון. האי מיקונוס, לדוגמה, זינק ב־30%.
לדבריה, התחושה הכללית של המטיילים נותרת בטוחה, בייחוד באיים המרוחקים: “צריך פשוט להתנהל באחריות – לא לנופף בדגלים או להפגין פטריוטיות מיותרת ברחוב. הכלכלה היוונית מבוססת על תיירות, ולכן המקומיים שומרים על גישה חיובית ומכילה. גם אם נשמעים קולות צורמים, הם עדיין לא מרתיעים את הרוב".