העיר עזה לא גדולה גאוגרפית ביחס ליתר שטח רצועת עזה אבל היא צפופה, בנויה לגובה ולעומק מתחת לקרקע במפלסים של עשרות מטרים.
בין חמש מטרות המלחמה שהציג ראש הממשלה יש סעיפים בעייתיים ולא ברורים למימוש. מי ישלוט אזרחית על עזה? הנורווגים? השוודים? לא ברור. גם סוגית גיוס המילואים שראש הממשלה ניסה להתחמק מהן היו בגדר אחיזת עיניים של הציבור הישראלי.
ברור שלבצע מהלך הכרעה של העיר עזה צה״ל נדרש להפעיל לפחות שלוש אוגדות, זאת בנוסף לשלוש אוגדות שיפעלו במרחב המעטפת של הלחימה בעזה (רפיח וחאן יונס, צפון הרצועה, ובמרחב העוטף וציר נצרים ). מרבית הכוחות יהיו כוחות סדירים אבל צה״ל יידרש לגייס סדרי גודל של שש אוגדות שמרביתן יבוא על חשבון תפיסת קווים בלבנון, באיו״ש, בסוריה וגם בעזה.
חישוב קצר: גיוס שש אוגדות שווה לסדר גודל של בין 200 ל-250 אלף חיילים. זה אומר שרבבות של משפחות ייכנסו להמשך רוטינה של התנהלות משפחתית חד הורית למשך מאה או מאתיים ימים. זה אומר שעוד חיילי סדיר שיכנסו ללחימה רציפה של חודשיים-שלושה מבלי מקלחת, בלי מיטה חמה בלי בית אחרי מלחמה של שנתיים באותם התנאים.
אמירתו של נתניהו כי זהו ״היעד האחרון להכרעת החמאס״ נשמע כמו תקליט שבור. נתניהו לא רוצה להפסיק את המלחמה - וההוכחה היא המטרה חמישית שהציב למטרות המלחמה. במהלך כמעט שנתיים הוא דחף פעם אחר פעם ספינים שלשיטתו מחייבים את ההתעקשות של המשך המלחמה - פעם זה ציר פילדלפי, "סלע הקיום שלנו", פעם זה רפיח, פעם ניתוק הסיוע ההומניטרי והוצאתו מידי חמאס.
צה״ל הביא הישגים כבירים בזירות הלחימה השונות. הוא הכין בשקט ובצנעה את תוכניות התקיפה באיראן. את תוכנית מהירה להשמיד את כל מה שצבא אסד השאיר אחריו רגע לפני שהציוד ייפול לידי ארגונים עוינים. את תוכניות התקיפה בלבנון כולל מבצע הביפרים וחיסול בכירי חיזבאללה בזכות מודיעין, תחבולה ושכל ישר ולב אמיץ של לוחמים אלמונים מצה"ל, המוסד והשב״כ.
התרעות פיקוד העורף