משבר חוקתי? כאוס? אי ציות לבג"ץ? פירוק מוסדות המדינה? השתלטות אלימה על שומרי הסף? הכרעת התקשורת החופשית? כל זה קטן עליהם. כל זה זוטי דברים. הם פשוט באו עם נבוט גדול וכעת הם הולמים איתו בכל מה שעדיין ניצב ועומד כאן על מכונו. ואנחנו, הישראלים הרגילים, אלה שגדלו על שלטון החוק, על "יש שופטים בירושלים", על סדרי מנהל ושלטון תקינים, עומדים ומביטים בנעשה בתמהון מעורב בפלצות.
הכתובת, כמו שאומרים, היתה כתובה. על הקיר של המבצר. עכשיו הם מגיעים לסיבוב האחרון, במטרה לקעקע ולהפיל את המבצר. זה מעניין אותם הרבה יותר מ"כיבוש עזה". זה גם חשוב להם יותר. את המלחמה בעזה הם צריכים להאריך כמה שיותר, כדי להמשיך לאחוז בקרנות המזבח ולהרוס את המדינה. את המלחמה במוסדותיה, הם צריכים לסיים בבליץ. והבליץ הזה, קורה עכשיו.
אחר-כך פיזר אסיפה של סטודנטים ערבים באמצעות שרשראות ברזל. הוגש נגדו כתב אישום והוא הורשע ונדון לחמישה וחצי חודשי מאסר על תנאי. השיא הגיע כשכלא את רקטור האוניברסיטה פרופ' רפאל משולם בחדרו כי הנ"ל העז להאריך את שנת הלימודים. בהמשך כתב מכתב והתנצל על כך. בסיכום, לימודי התואר הראשון (והאחרון) של כץ נמשכו שנתיים יותר מהרגיל, כי לימודיו הופסקו פעמיים, לשנה שלמה. בהמשך הוא הורשע בנהיגה ללא רישיון נהיגה ונדון לשלוש שנות פסילה וקנס כספי גבוה. סעיף נוסף, על "מירמה והפרת אמונים", בוטל בעיסקת טיעון. זהו שר הבטחון שלכם. בריון נשאר בריון.
ברגל גסה. ממשלת ישראל לא מצייתת לפסיקות בג"ץ. כן, מה שהיה יכול להיות פעם כותרת ענק הסטורית, הפך כמעט להערת שוליים. הממשלה לא מצייתת לפסיקות בג"ץ, לא מכירה בנשיא בית המשפט העליון שנבחר ומונה על פי דין (לאחר ששר המשפטים סירב למנות נשיא כי לא היה לו רוב בוועדת המינויים). הגיע הזמן שאנחנו נודיע שאנחנו לא מכירים בממשלת ישראל. ככה, פשוט. למה? בגלל אי השפיות. מדובר באנשים מופרעים.
כנ"ל בעניין ישראל כץ: הוא לא אמור לשבת בדיון שיבוצים לדרגות אל"מ. יש בצבא פקודה שנקראת הפ"ע, הוראת פיקוד עליון. היא מאושרת גם ע"י שר הבטחון. היא קובעת את נהלי המינויים והשיבוצים. מי שמכיר את הפקודה יודע שהרמטכ"ל אייל זמיר נהג על פי הפקודה. השר, ישראל כץ, בעט בה. ולא רק בה, אלא גם ברמטכ"ל עצמו.
העובדה שחבורת הפראים המופרעים הללו לא בוחלת באמצעים גם כשהם ניגשים לשחוט רמטכ"ל, צריכה להפחיד את כולנו. מילא, אם היה מדובר ברמטכ"ל הקודם, מינוי של הממשלה הקודמת. הנוכחי הוא מינוי של הממשלה הנוכחית. הם חלקו לו שבחים, קילסו ופיארו ורוממו אותו, את ה"התקפיות" שלו, את החתירה למגע. עכשיו הם אלה שחותרים למגע, נגד לוחם קשוח שמשרת את המדינה כבר יותר מארבעים שנה. למה? כי הוא מעז להגיד להם, מדי פעם, את האמת.
הם מפזרים נגדו עלילות דם מגוחכות למדי. אבל המגוחכות הפכה כאן לדרך חיים, אז אף אחד לא מתרגש. "הוא הקים כוורת", הם זועקים, ומפרטים רשימת שמות משל היה מדובר באויבי ישראל. לא, הרמטכ"ל לא הקים כוורת. הרמטכ"ל מתייעץ מדי פעם עם רמטכ"לים קודמים או עם קצינים ותיקים עתירי נסיון שהיו ראשי זרועות או חילות.
כך עשו, עושים ויעשו כל הרמטכ"לים. בסוף, זה התפקיד הבודד ביותר בישראל שבעליו שולח מדי יום ומדי לילה לוחמים אל מה שיכול להיות מותם. רשימת השמות ב"כוורת" אינה רלוונטית. אבל זמיר הפך, כמעט בן לילה, לחתרן שמקים "כוורת" מתחת לאפה של הממשלה. אגב, גם אם יש לו כוורת, אני נוטה להעריך שאף אחד מהחברים בה לא מחלטר כרגע, תוך כדי מלחמה, עבור ממשלת קטאר.
בשיחות סגורות הם מנסים לטנף עליו גם ברמה האישית. "הרמטכ"ל מסרב לכבוש את עזה (שקר, כמובן) לא בגלל שהוא דואג לחיילים", אומרים כמה מאנשי נתניהו, "אלא בגלל שהוא דואג לעצמו. הוא מפחד מבית הדין בהאג. הוא מפחד להיות פושע מלחמה".
עצה חברית לישראל כץ: נסה ללמוד את פרשת הרפז. כן, אני יודע, היא מסובכת, אבל זה חשוב. בעיקר לך. כי שם היה שר בטחון (ברק) שהכריז מלחמה על רמטכ"ל (אשכנזי). רוב מה שאתה מעולל עכשיו לזמיר עוללו אז לאשכנזי. איך זה נגמר, כולם יודעים. אשכנזי לא התפטר ושימש בתפקידו עד היום האחרון. בכל רגע נתון הפופולאריות שלו היתה גבוהה פי כמה וכמה מזו של ברק.
העובדה שברק איבד את אחיזתו באלקטורט הישראלי ומצבו בדעת הקהל עד היום איננו מזהיר, קשורה לאותם ימים. אשכנזי היה רמטכ"ל ששיקם את צה"ל אחרי לבנון השניה וההתנכלות לו היתה לא עניינית (אם כי, אני מתגעגע עכשיו בכל ליבי לפרשה הזו). מה שאתה עושה, השר כץ, גרוע באלפי מונים. יש כאן מלחמה. לוחמים נופלים. אתה מסייע להכשרת השתמטות החרדים ביד אחת, ומנסה להוציא להורג (מטאפורית) רמטכ"ל ביד השניה. בין שתי הידיים האלה משהו בתוכך מאמין שזה מה שיהפוך אותך לראש הממשלה הבא. אתה הסאטירה על ירון ברלד, ולא להיפך.
הם רוצים שצה"ל יילך בעקבות המשטרה. זמיר לא יתן לזה לקרות. הפוליטיקה לא תחדור לצה"ל, מרכז הליכוד לא יבצע מינויים בצמרת צה"ל, "הגברת" לא תוכל לתדרך קצינים. בין לבין, צה"ל יבצע מה שהדרג המדיני יורה לו, כפי שצריך וכפי שכתוב וכפי שראוי, למרות שהדרג המדיני כבר מזמן לא מבצע שום דבר כראוי, מפר את צו בג"ץ ותוקף את גוף המדינה שהוא אמור להיות חלק ממנה.
את הסוף של זה לא רואים באופק. יכול להיות שזה רק מתחיל. לנו, שוחרי הדמוקרטיה הליברלית ודמותה של המדינה כפי שהוקמה על ידי מייסדיה, נתון כאן תפקיד הסטורי. אין סיבה להתייאש ואין סיבה להרים ידיים. הטירוף הזה לא יוכל להימשך עוד זמן רב. בסוף, זה יהיה בידיים שלנו. מימין ומשמאל, מהמרכז ומהצדדים, מלמטה ומלמעלה, הישראלים צריכים לעשות יד אחת, להקים את "ברית המשרתים" ולהחזיר את המדינה לפסים.