נראה היה כי לאחר הבחירות הבאות ניתן יהיה להקים קואליציה על בסיס המכנה המשותף הזה - ותוך טשטוש מכוון של ההבדלים האידיאולוגיים בין המרכיבים השונים, טשטוש שיחייב לעקוף סוגיות שנויות במחלוקת ולהתלכד סביב המשותף. קלוגהפט כתב כי רעיון "ברית המשרתים" זכה ל"תגובות תמיכה זהות משני צידי הסרגל הישן של החברה הישראלית, שמעולם לא חלקו הסכמה על אותה סוגיה - דתיים, חרד"לים, חילונים, ימנים, שמאלנים, מתנחלים, תושבי פריפריה ותל אביבים".
לכמה מן הקוראים זה עשוי להזכיר את שיטת ההקמה והתמיכה ב"ממשלת השינוי" בראשות בנט־לפיד. אז זה היה הבסיס – רל"ב. היום – חוק הגיוס. לטעמו של כותב שורות אלו, מדובר בשיפור ניכר. אבל כמו בכל צורך טבעי ועמוק בשינוי, בכל תנועה הקמה על בסיס מצוקה אמיתית ותביעה מוצדקת – לא חולף זמן רב לפני שהטרמפיסטים קופצים על העגלה.
יש כל מיני טרמפיסטים. כאלו שעדיין תקועים במחאה נגד הרפורמה המשפטית, והיו מוכנים אפילו לאיים בסרבנות - מבינים שלסחורה הזאת כבר אין קונים, אז קפצו על עגלת החטופים, ואת מאבקיהם בממשלה הם מנהלים הפעם תחת דגל שחרורם "בכל מחיר", ובראש רשימת המחירים – הפסקת הלחימה. אבל גם הם הבינו שאי אפשר לדעת אם סוגיית החטופים תהיה מרכזית במערכת הבחירות הבאה, כי לך תדע מתי היא תתקיים.
האלם שבנט גזר על עצמו בסוגיות יסוד בחיינו הצליח להרגיז כבר גם את הימין (כתבת ענק של חגי סגל ב"מקור ראשון" - "פוליטיקאי זיג זג", 24 ביולי 2025) , וגם השמאל התעצבן ("הארץ" בסדרת מאמרים, ולאחרונה - "מי אתה באמת, נפתלי בנט?", איתן אבריאל, "דה מרקר", 11 באוגוסט 2025). השמאל והימין מודאגים מאותם סקרים בדיוק, המציבים את בנט בראש טבלת המנדטים. בסקר אחד אפילו ידעו לנבא כי הוא יוכל להקים ממשלה גם בלי מפלגות ערביות. למה זה חשוב? כי בניגוד למדיניותו הנוכחית שלא להתחייב (אבל בהתאמה להונאותיו ערב הקמת ממשלת השינוי) – בנט הצהיר לאחרונה בפני סטודנטים יהודים באוניברסיטת קולומביה כי ישראל צריכה "קואליציה ציונית בלי מפלגות ערביות".
ונמצא כי 90% מתומכי הדמוקרטים מעדיפים שותפות עם מפלגות ערביות, 64% מתומכי יש עתיד מעדיפים שותפות כזו (22% מעדיפים חרדים, ורק 14% את נתניהו), כמחצית מתומכי איזנקוט ובנט מעדיפים שותפות עם ערבים (רבע מהם עם חרדים ורבע עם נתניהו). מנגד, רק 36% מתומכי כחול לבן, 13% מתומכי ישראל ביתנו ו־0% מתומכי עוצמה יהודית מעדיפים מפלגות ערביות בקואליציה. לא מצאתי בסקר מידע לגבי מצביעי הליכוד. מותר להניח כי בסוגיה זו הם קרובים יותר למצביעי עוצמה יהודית מאשר לדמוקרטים.
קשה להבין איך בנט מתחייב "בלי ערבים" כאשר מחצית מתומכיו מצפים ששוב יכניס לממשלתו מפלגות ערביות. איזו מחצית מבוחריו יוליך הפעם שולל? וסהדי במרומים שאיני מבין איך הדמוקרטים ויש עתיד יכולות להצטרף ל"ברית המשרתים", כאשר רוב תומכיהן מעדיף לצרף לקואליציה מפלגות ערביות, שבוחריהן ודאי אינם משרתים והן מייחלות לחורבן המדינה. סירחון עז של צביעות פוליטית, של קפיצה פופוליסטית על עגלה אידיאולוגית, נודף כאן. עבורם לפחות - העגלה איננה "ברית משרתים", אלא מכונה לזריית חול בעיניים.
התרעות פיקוד העורף