השבוע התפרסם כי ישראל נושאת ונותנת עם ידידתה, דרום סודאן, על יישוב פליטים פלסטינים מן הרצועה בשטחה. את הידיעה פרסמה סוכנות הידיעות האמריקאית AP. דרום סודאן הכחישה זאת מכל וכל, אבל ההכחשה אינה נותנת למצרים מנוח, כי סלסולי העשן הללו מסרבים להתפוגג. לפני כשלושה שבועות כבר פורסמה ידיעה דומה. העיתונאי ברק רביד גילה כי ישראל מנהלת מגעים ליישוב עזתים גם עם אתיופיה, לוב ואינדונזיה.
עתה בא חלום הבלהות השני שלהם: תוכנית ממשלת ישראל לכבוש את העיר עזה. צה"ל הצהיר כי במסגרת התוכנית בכוונתו לרוקן את עזה מתושביה, כדי להתמודד ללא הפרעה עם חמושי חמאס. על פי הערכות, בימים אלה מתגוררים בעיר עזה ובעיירות מצפון לה כמיליון אזרחים. חלקם צפויים לִגְלות דרומה לרפיח בניגוד לרצונם אם צה"ל יפלוש לעיר. דבר לא מחכה להם שם, פרט למחסור חריף במזון ושאר מצוקות.
כתוצאה מכך, הם עלולים לפרוץ את הגבול ולברוח בהמוניהם לסיני. מרגע שימצאו שם מקלט, תתקשה מצרים לסלקם, ואם תעשה זאת – יהיה עליה להפעיל כוח. במקרה הטוב, הדבר ייראה כמו גירוש פליטים. במקרה הרע, דם פלסטיני עלול להישפך. אין לפסול גם חשש מפני עימות בלתי מתוכנן עם חיילי צה"ל שמעבר לחומה. כל זה, כאשר דעת הקהל המצרית חמה, שלא לומר רותחת, ותדחק את הצבא לאמץ מדיניות בלתי מתפשרת כלפי ישראל.
החרדה מפני תסריט כזה עוררה את שר ההגנה סקר להתבטא כפי שהתבטא השבוע. הדקויות הלשוניות ברורות גם למקבלי ההחלטות בירושלים. סקר, מפקדו העליון של הצבא, לא התכוון לאיים על ישראל בנקיטת מהלך צבאי. אבל הוא התכוון לומר כי במקרה של גלישת פליטים לשטח סיני, עלול הדבר להידרדר לקרבות ירי בין הצבאות. לציבור המצרי הוא רצה להגיד – אל תדאגו, איננו יושבים בחיבוק ידיים.
התיירות הישראלית בסיני, שהכניסה מדי שנה מיליוני דולרים לקופתם, נפגעה אנושות. ההכנסות שהבטיחה להם התעבורה הימית בתעלת סואץ ירדו פלאים בגלל האיום החות'י. גם בתחום המדיני מצרים משלמת מחיר יקר. אחרי שא־סיסי אמר "לא" קטגורי לתוכנית טראמפ לניקוי הרצועה מתושביה, היחסים בין קהיר לוושינגטון התערערו עד מאוד. אפשר אפילו לדבר על קרע בין לשכות הנשיאים.
בקהיר של היום יש החוששים כי הסכם השלום עם ישראל מצוי בסכנה. במוקדם או במאוחר יחצו המונים את הגדר ויעמידו את מצרים בפני עובדה מוגמרת. וגם אם לא, עזה תשקע לתוך עוני וטרור קיצוני, גרוע מזה שייצגה חמאס. בחלקו, יאיים הטרור הזה גם על מצרים. עבורם, הפסקת המלחמה היא צורך חיוני, ושיקום עזה הוא גם שיקום היציבות של מצרים. כך הפך חבל ארץ קטן בן שני מיליון תושבים, השוכן ביבשת אסיה, לאיום ביטחוני על המדינה הערבית הגדולה ביותר, שאוכלוסייתה כבר מזמן חצתה את המאה מיליון. והיא בכלל באפריקה.
התרעות פיקוד העורף