טרגדיה של טעויות: איך זה שעד היום הממשלה לא התחילה אפילו לעסוק בהסברה איכותית?

דוח של מבקר המדינה פורש את הכרוניקה של כשל הלוחמה בזירת התודעה העולמית, ומסביר את פרטיה המתסכלים של ההתדרדרות. איך ייתכן שעד היום הממשלה לא התעשתה והתחילה לעבוד בזה?

לילך סיגן צילום: נתן דביר
מצעד צבאי של חמאס בעזה, 2022
מצעד צבאי של חמאס בעזה, 2022 | צילום: רויטרס
6
גלריה

נראה שהסיבה האמיתית לביטול היא שיש היום מעט מאוד ביקוש למה שלא מתיישר עם הנרטיב האנטי־ישראלי. רבים בוחרים שלא להסתבך עם הפגנות, ויודעים שהקול הפרו־ישראלי אינו מאיים ושלא יהיה על כך מחיר.

אנס א-שריף
אנס א-שריף | צילום: רשתות ערביות

אנחנו עדים לשפל חדש ולהיפוך מוחלט של ההגדרות שהיו מקובלות עד לא מזמן. התקרית עם ה״עיתונאי״ היא לא פחות ממטורפת. זוכרים את דיווח הכזב שהאשים את ישראל בפיצוץ בבית החולים אל־אהלי עוד ב־17 באוקטובר 2023? תראו לאן הגענו ממקום שחשבנו שהוא גרוע באופן בלתי נתפס.

התחלנו את המלחמה כשה״ניו יורק טיימס״ פרסם את הדיווח הכוזב של חמאס על הפיצוץ, בלי להודות שקיבל את המידע מארגון הטרור ששולט ברצועה. אבל אז לפחות היה על כך מחיר - ה״טיימס״ חטף גל ביקורת וגם נזיפה מהבית הלבן, שנגמרה בפרסום התנצלות חריגה בגודלה.

אף אחד כבר לא נוזף או מתנצל, ובמהלך שנתיים של לחימה ישראל ספגה היפוך תפיסתי מושלם - ממדינה דמוקרטית שנתפסת כיותר אמינה מאויביה, גם אם יש הטיה נגדה, למדינה שנתפסת כפחות אמינה מחמאס ואל־ג׳זירה.

יחיא סינוואר
יחיא סינוואר | צילום: רויטרס

ממשיכים ליפול בלשונם

במשרד מבקר המדינה מתגבש דוח על כשל ההסברה והמלצות לפעולה. על פני 170 עמודים ועשרות תרשימים, מתוארת טרגדיה ידועה מראש: ״התובנה שלפיה לדעת הקהל ברחבי העולם יש השפעה מהותית על הלגיטימציה במישור המדיני־ביטחוני ידועה ומוכרת זה שנים רבות״. אבל החלטות ממשלה רבות, גם מהעבר וגם מההווה, פשוט לא יושמו במהלך המלחמה.

אקצר לכם: מטלת ההסברה מבוזרת על פני משרדים רבים שאינם מתואמים, שתקציביהם דלים, ושמשרותיהם העיקריות אינן מאוישות עד עצם היום הזה. אין גורם מתכלל, נושא ההסברה אינו עולה בישיבות ממשלה ובישיבות קבינט, והשרים שמחויבים להעביר את מסרי הממשלה אינם מתודרכים, ולכן נופלים בלשונם ומריעים את המצב פעם אחר פעם.

התפקידים המאויישים והלא מאויישים במערך ההסברה הלאומי
התפקידים המאויישים והלא מאויישים במערך ההסברה הלאומי | צילום: לילך סיגן

במהלך המלחמה ישראל ספגה חבטות חסרות תקדים. בזירה המשפטית נתבענו בהאג, וחיילי צה״ל נרדפים בחו״ל. בזירה הכלכלית ספגנו חרמות והקפאת השקעות. בזירה האקדמית חוקרים הוחרמו, ובזירה האזרחית כל תייר ישראלי היה נתון להיתקלויות בנסיעותיו.

הגוף היחיד שתפקד היה דובר צה״ל, למרות החלטות עבר על כך שההסברה היא לא משימה צבאית. יוזמות אזרחיות שקמו בספונטניות כדי להגן על שמה של ישראל לא פעלו ביעילות, משום שלא היה מי שיספק להן חומרים או יעזור בכיוון מסרים.

גם ברשתות החברתיות, תחום שבו הממשלה מראה יכולות מרשימות בתוך ישראל, לא נעשתה עבודה. הערכות מצב שהן באחריות המל״ל פשוט לא בוצעו, לא גובשה אסטרטגיה הסברתית, ומשרדים שאמורים לעסוק בנושא, כמו משרד ההסברה ז״ל או משרד התפוצות והמלחמה באנטישמיות, פשוט לא עשו זאת, והמשאבים שהוקצו להם בוזבזו. יעילותם לא נוטרה והשפעתם לא נמדדה.

תקציב גופי ההסברה בישראל, לא מספיק
תקציב גופי ההסברה בישראל, לא מספיק | צילום: לילך סיגן

התקציב הכולל להסברה הגיע לשיא עלוב של 366 מיליון שקל ב־2024, כשכמעט מחצית ממנו ניתנה למשרד התפוצות של עמיחי שיקלי, שלא הניב תוצאות. התוספת של 545 מיליון שקל שניתנה ב־2025 למשרד החוץ נלקחה מכספים קואליציוניים, ואין ודאות לגבי המשכיותה. כיוון שהסכום אושר באיחור, טרם הושלמו התאמות לניצול מיטבי של התקציב גם בשנה הזו.

בינתיים, קטאר השקיעה בפעילות דיפלומטיה ציבורית גלויה כ־4 מיליארד דולר בשנה, פי 40 מאיתנו, נוסף על סכומי עתק שנתרמו למוסדות וארגונים בארה"ב ובאירופה. איראן השקיעה בפעילות דיפלומטיה ציבורית גלויה כחצי מיליארד דולר בשנה, פי 5 מאיתנו. כמה הן השקיעו בהפצת חומרים אנטי־ישראליים של האחים המוסלמים בצינורות שאינם גלויים? לך תדע.

טובעים בים המניפולציות

כבר לפני שנה הראו סקרים ששליש מאזרחי ארה״ב סבורים שישראל מבצעת רצח עם. היה מי שעבד קשה על עלילות הדם, בעוד אנחנו המשכנו להתמהמה. המספרים, מן הסתם, רק התדרדרו בשנה האחרונה.

השורה התחתונה של הדוח: ״בחינה מעמיקה מעלה סדרה ארוכה של ליקויים ומחדלים חמורים של הגופים השותפים למערכה על דעת הקהל הבינלאומית - שהיא תנאי ליכולתה של מדינת ישראל להמשיך לנהל את המערכה הצבאית הנחוצה לביטחונה". יש גם המלצות.

זוהי תביעה חשובה ומתבקשת - הרי ישראל אינה מצליחה לסיים את המלחמה בגלל התעמולה של חמאס, ומי שמשלמים את המחיר הכי כבד הם החטופים המעונים ובני משפחותיהם. אבל גם במקרה הזה העשייה היא של החברה האזרחית.

פעילות כוחות צה״ל ברצועת עזה
פעילות כוחות צה״ל ברצועת עזה | צילום: דובר צה''ל

חלק אומרים - זה בגלל קטאר. העניין הוא שאין נרטיב אחד נכון - הכל נכון. השילוב הנוראי של כל הסיבות עם חוסר המעש המקצועי של הממשלה, הוא שיצר את הטרגדיה של ההסברה. זה היה שילוב סינרגטי גדול מסך חלקיו.

אין שום הצדקה מקצועית לקיומם של כלי תקשורת שלא קוראים לחמאס ארגון טרור, ושלא מתייחסים לעובדה שרופא או עיתונאי בעזה הוא פעמים רבות עיסוק צדדי ללוחם רשום של חמאס. חלק עצום מהמידע שכל ישראלי יודע, שהוא קריטי להבנת המצב, מושמט מהדיווחים או טובע בים המניפולציות ברשתות החברתיות.

לא הצלחנו להסביר לעולם דבר פשוט: מאז ההתנתקות, עזה הפכה למדינת טרור. הכל שם הוכפף לאינדוקטרינציית הטרור והשנאה ונתמך בהרבה כספי סיוע - כל מקצוע, כל בית פרטי, כל גן ילדים ובית חולים. הסבר יחסית פשוט, אבל חשוב שכולנו נבין איך הגענו לנקודה כל כך נמוכה. לא יעזרו תירוצים וגם לא סיבות נהדרות. פשוט דרושה מערכת מקצועית ויעילה שתעסוק בהסברה.

תגיות:
הסברה
/
אל ג'זירה
/
דובר צה"ל
/
שבעה באוקטובר
/
נעם תיבון
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף