ואז, כהרגלי, מסתכלת על סדר היום של הקבוצה הזו שמנהלת אותנו. האם המראות הנוראיים האלה הקפיצו אותם לדיון בהול ודחוף? ולא היא. הנבחרים עסקו בעצמם בלבד, בעוד תעלול כדי לפנות אבני נגף דמוקרטיות שמפריעות להם בהתנהלותם הגסה. ואפילו זו הבולטת בצעקותיה צרחה – "שישתקו", על הורי החטופים. ואני זועקת למרקע, "הצילו! זה הילד שלך, זה הבן שלך שם גוסס, זה אתה ששלחת אותו, אלה אתם שהפקרתם אותם! זה המעט שתוכלו לעשות – להציל אותם, עכשיו ומיד, לפני שיהיה מאוחר".
אז אני פונה אליכם כאן, נבחרינו האטומים. ממילא הולכים לבחירות, ועל הנושא הזה ייבחנו מנהיגינו. על הערבות ההדדית, על עם ישראל חי, שדואג שבניו ובנותיו יחיו – ואם אפשר, ביחד. כן, וגם על חוק הגיוס לכולם. הבחירות יהיו על מנהיגות, על אומץ לב, על תבונה מדינית, על מי שייתן לנו עתיד, תקווה, אור. על מי שיחזיר לנו את ישראל הטובה, אור לגויים. כך שמי שחושב שהשטיקים והטריקים מעוררי הבחילה יעזרו לו, ופוחד היום לקום, לעמוד, לעשות מעשה – יגורש הרחק מבית הנבחרים, ובבושת פנים.
התרעות פיקוד העורף