נורמליזציה בינה לבין ירושלים, בתיווך וושינגטון, עשויה ליצור עוגן של יציבות אזורית שתציב את האזור כולו על מסלול חדש של אינטגרציה, חדשנות וצמיחה כלכלית. נורמליזציה כזו תספק מרחב הזדמנויות חדש ופלטפורמה רחבה לשיתוף פעולה כלכלי, טכנולוגי וביטחוני בין ישראל, מדינות המפרץ, מצרים, ירדן ומרוקו.
במישור הסמלי, היא תעניק לגיטימציה רחבה להסכמים ותאותת למדינות נוספות מרחבי אסיה והעולם המוסלמי (דוגמת אינדונזיה, מלזיה וקזחסטן) כי ניתן לקדם אינטרסים לאומיים תוך שיתוף פעולה והכרה בישראל. כל זאת, חרף הכרסום העצום שחל במעמדה ובתדמיתה של ישראל בזירה הבינלאומית, במיוחד בימים אלה, נוכח הסלמת המלחמה ברצועת עזה, ולמרות האתגרים הפנימיים והלחצים הבינלאומיים המופעלים על הממלכה הסעודית הן מצד ארה"ב והן מצד מדינות ערב.
סעודיה - מנהיגת העולם המוסלמי והכלכלה הגדולה, החזקה והיציבה במזרח התיכון (תמ"ג של 1.22 טריליון דולר ב־2025) - מהווה מוקד כוח דיפלומטי, דתי וכלכלי עצום. השתלבותה בהסכמי אברהם צפויה לחולל שינוי פרדיגמטי עמוק ומרחיק לכת, שישקף את המעבר ממדיניות של עימות, פלגנות ומאבקי כוח, למדיניות קונסטרוקטיבית של הבנות משותפות ושיתופי פעולה אזוריים. הנורמליזציה תשנה את הדינמיקה ומאזן הכוחות האזורי, תחליש משמעותית את כוחה והשפעתה של איראן ותחזק, מנגד, את מעמדה ותרומתה של ישראל כשותפה לגיטימית מובילה.
זאת ועוד: סעודיה – יצרנית הנפט השנייה בעולם (אחרי ארה"ב), שאחראית לייצור של 10.9 מיליון חביות נפט גולמי ביום ומדורגת שנייה בעולם מבחינת עתודות הנפט שנמצאות ברשותה (כ־267 מיליארד חביות, לעומת 303 מילארד חביות שבהן מחזיקה ונצואלה) – שואפת לגוון ולהרחיב את כלכלתה במסגרת "חזון 2030" של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. השקעה של 147 מיליארד דולר, לדוגמה, בשדרוג תשתיות התחבורה (נמלים, שדות תעופה ומסילות רכבת) לצד הרחבת התיירות - צפויה לתרום 10% לתמ"ג הסעודי ולמשוך כ־150 מיליון מבקרים אליה עד שנת 2030.
קרן ההשקעות הציבורית הסעודית (PIF), ששוויה מוערך כיום ב־1.2 מיליארד דולר, צפויה לפתוח ערוץ השקעות ישיר עם ישראל, להקים קרנות משותפות ולהזרים הון לפרויקטים חדשניים בתחומי המדע, הרפואה, האנרגיה והסביבה. כל זאת, נוסף להחלפת הידע והטכנולוגיות המתקדמות בעיקר בתחומי הסייבר, האוטומציה והבינה המלאכותית (AI), שיעודדו מודרניזציה וצמיחה בתחומי הבריאות, הלוגיסטיקה והפיננסים בסעודיה. השפעתם המצרפית של כל אלה צפויה לתמוך ביעדי הקיימות של ריאד ולספק לישראל הזדמנויות יצוא חדשות לשוקי יעד עצומים בסעודיה ובכלל בעולם הערבי, הכוללים מיליוני חברות, עסקים ואנשים.
זאת ועוד, מיקומה הגיאוגרפי של ערב הסעודית בצומת חשוב המקשר בין אסיה, אפריקה ואירופה, מעניק לה יתרון לוגיסטי אסטרטגי ייחודי. הצטרפותה להסכמי אברהם צפויה לחזק את הקישוריות הפיזית והדיגיטלית במזרח התיכון ולהוביל לשדרוג משמעותי של מסדרונות הסחר והתחבורה היבשתיים, לצד חיזוק שרשרות האספקה האזוריות.
בנוסף, השתלבותה תוכל להרחיב את שיתוף הפעולה המדיני־ביטחוני עם ישראל ועם מדינות נוספות באזור (דוגמת איחוד האמירויות ובחריין) ולקדם פרויקטים בינלאומיים משותפים, ובראשם המסדרון הכלכלי (IMEC) המחבר בין הודו, המפרץ הפרסי ואירופה. מהלכים אלה, העולים בקנה אחד עם מגה־פרויקטים סעודיים דוגמת הקמת העיר העתידנית NEOM, מחזקים את מעמדה והשפעתה של ארה"ב באזור ומספקים חלופה אסטרטגית לפרויקט "החגורה והדרך" (BRI) של סין, תוך בלימת השפעתה האזורית.
מעבר למשמעויות שנמנו עד כה, הצטרפותה של סעודיה להסכמים צפויה לחולל שינוי מהותי בשוק האנרגיה הגלובלי. תהליך הנורמליזציה עם ישראל יאפשר להעמיק את שיתוף הפעולה האנרגטי, בדגש על גיוון נתיבי יצוא ופיתוח תשתיות חלופיות, שיחברו את המפרץ הפרסי ישירות לים התיכון. מהלך כזה עשוי להרחיב את אפשרויות יבוא הנפט לישראל – שמייבאת כיום 99% מהנפט הגולמי שלה ממדינות כמו ארה"ב ואזרבייג'ן – ולבסס את סעודיה כספקית אנרגיה מרכזית, תוך הפחתת התלות במקורות מסורתיים. מהלך זה ישדרג את שרשראות האספקה והלוגיסטיקה לכלל האזור וייעל את הובלת הנפט, הגז טבעי והגז הנוזלי (LNG) לשווקים באסיה, באפריקה ובאירופה.
צמצום התלות בנתיבי סחר רגישים כמו מצר הורמוז ותעלת סואץ – שדרכם עוברים יותר מ־30% מאספקת הנפט העולמית – צפוי להגביר את יציבות השוק, להקטין את התנודתיות במחירים ולצמצם סיכונים לשיבושים גיאופוליטיים, במיוחד נוכח האיומים מצד איראן ורשת שלוחיה האזוריים - ובראשם החות'ים. לפי הערכות עדכניות, מהלך כזה יוביל ליציבות גבוהה יותר באספקת האנרגיה העולמית, להפחת הטלטלות בשוקי האנרגיה ולהקטנת הסיכון למיתון גלובלי בעקבות משברים ביטחוניים או כלכליים. בנוסף, שיתוף פעולה סעודי־ישראלי ופיתוח מיזמים משותפים בתחום האנרגיה המתחדשת יוכל כאמור להאיץ את המעבר של סעודיה לכלכלה בת־קיימה ולהבטיח את מעמדה של ישראל כשחקנית טכנולוגית בינלאומית.
מדובר במהלך גיאו־אסטרטגי עתיר חשיבות כאמור, הטומן בחובו פוטנציאל אדיר לשינוי מהותי של פני האזור כולו. הצטרפותה הצפויה של סעודיה להסכמים ממנפת בריתות אזוריות ומבססת את המזה"ת כמרכז כלכלי, אנרגטי ולוגיסטי גלובלי המשפיע על כלכלת העולם. היא מייצרת גוש אזורי מתון, יציב ומשגשג, המסוגל להתמודד מול איומי ביטחון, לבלום את השפעתם של איראן והציר הרדיקלי ולהרחיב שיתופי פעולה פורצי דרך בתחומי הכלכלה, הטכנולוגיה והאנרגיה.
עם זאת ולצד ההזדמנויות הגלומות במהלך זה, יש להתחשב באתגרים גיאופוליטיים מורכבים: התנגדות ציבורית נרחבת בערב הסעודית ובמדינות ערב נוספות להתרחקות מהסוגיה הפלסטינית ולדחיקת פתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני לשוליים. לדוגמה, סקר דעת קהל של WINEP מדצמבר 2023, מצביע על התנגדות עצומה של 96% מהציבור הסעודי לנורמליזציה עם ישראל.
נתון מדאיג כשלעצמו, המעיד על סיכון ממשי ללגיטימציה של ההסכמים ועלול להוביל לגלי מחאה והסלמת המתחים. בנוסף, ההתפתחויות הגיאופוליטיות והביטחוניות שהתחוללו מאז החתימה על ההסכמים ב־15 בספטמבר 2020, וההתקדמות המתמשכת במגעים בעיקר לאחרונה, מגבירות את החשש מפני החרפת מרוץ החימוש האזורי והגברת התחרות האסטרטגית על השגת אזורי השפעה, בין ארה"ב וסין.
על רקע מורכבויות אלה, ניכר כי הצלחת תהליך הנורמליזציה תלויה במידה רבה בקיומו של דיאלוג רב־צדדי פרגמטי, שיכלול קידום פתרון מדיני מול הפלסטינים. הצלחתו עשויה לפתוח עידן חדש של אינטגרציה, שגשוג ויציבות אזורית ולהפיכתו של חזון אזורי למציאות גלובלית בת־קיימה.
התרעות פיקוד העורף