השופט מזרחי גדל באותו פס ייצור של הפרקליטות כמו שופטים רבים אחרים, אבל הוא יודע להיות שומר הסף של זכויות האדם ולשים גבולות לפרקליטות, למשטרה ולשב"כ. זה לא גורע מהעובדה שיש מה לבקר בשופט מזרחי, אבל אם יש שופט שכדאי לשמוע את עמדתו באמת לגבי ראיות בתיקים מעניינים - כמו התיק של פרשת קטארגייט - זה השופט מזרחי.
ביום חמישי האחרון, השופט מזרחי המשיך לרסק את הפליליזציה של יועצו הקרוב ביותר של נתניהו, יונתן אוריך, במסגרת פרשת קטארגייט. קשה להאמין שבעקבות ההחלטה החריפה הזאת מישהו במשטרה יעשה בדק בית או שבפרקליטות יעשו חישוב מסלול מחדש לגבי הגשת כתב אישום נגד אוריך. אחרי כל מה שנמכר לציבור יהיה קשה לסגור את הפרשה הזאת ללא כתב אישום - גם אם ברור שהחשוד העיקרי לא יורשע. אחרי שהמערכת סימנה את המטרה, בטח אם סימון המטרה נעשה על ידי היועמ"שית בכבודה ובעצמה שאפילו מנעה מינוי ראש שב"כ מזה תקופה ארוכה בגלל הפרשה הזאת, קשה עד בלתי אפשרי לצאת מהחקירות האלה ללא כתב אישום.
בהחלטתו, השופט מזרחי מכה שוק על ירך את התנהלות המשטרה והפרקליטות בתיק. למשל, מסתבר שטיוטת חוות דעת בנוגע לטענה שאוריך פגע בביטחון המדינה, לא גובשה לחוות דעת רשמית - ולמעלה מכך, במשך למעלה מארבעה חודשים אף אחד לא נגע בה. ככה מתנהלים בחקירת פרשה ביטחונית חמורה? בדיחה.
כמעט חצי שנה פרשת קטארגייט נמצאת בחיינו, אבל מסתבר שהראיות המצטברות הן דווקא לטובתו של אוריך. מהראיות שיש בידי המשטרה, היסוד הנפשי הנדרש לשם ביצוע העבירות המיוחסות לאוריך לא רק שאינו חזק - אלא שיש ראיות הפוכות, שמוכיחות שהיסוד הנפשי לא מתקיים. גם ביסוד העובדתי הטענות לוקות בחסר, וחומרי החקירה שבידי המשטרה עצמה - סותרים את הטענות שמופנות כלפי אוריך.
השופט מזרחי קובע ביחס לעבירות השוחד ומרמה והפרת אמונים כי לא רק שלא הובאו ראיות שאוריך הוא עובד ציבור לפי הגדרת החוק, אלא גם שלא הובאו ראיות אפילו לכך שאוריך נכנס להגדרה של "עובד ציבור" לפי הפסיקה של בית המשפט העליון שהרחיבה את המושג. "שתי העבירות הללו – קבלת שוחד ומרמה והפרת אמונים – אינן יכולות להתקיים, אלא אם כן העובר הינו עובד ציבור ובעבירת שוחד גם קיומו של רכיב נוסף, שלפיו עובד הציבור קיבל את המתת בעד פעולה הקשורה בתפקידו", כתב השופט מזרחי.
כאן, השופט מזרחי אזכר את התפיסה של נתניהו ואוריך כי הוא אינו עובד ציבור, והוסיף ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה והפרקליטות המלווה את החקירה: "יהא מעמדו הציבורי הנטען של החשוד רם אשר יהיה – "מקורב ל", וכיו"ב הגדרות בלתי משפטיות, אך "מקורב ל", אינו הופך להיות "עובד ציבור" כהגדרתו בדין הפלילי. אכן, החשוד יצק מים על-ידי ראש הממשלה, אך קרבה שכזו אין די בה כדי להכניסו אל תוך המשפט הפלילי, לפי העבירות בהן הוחשד".
השופט מזרחי הוסיף: "היה על היחידה החוקרת להרחיב את החקירה בנושא זה ועיון בתיק החקירה מלמד שהיא לא עשתה כן, וזאת בחלוף פרק זמן חקירתי ארוך ביותר. נציג המבקשת נשאל בעניין זה והשיב: "תמונת המצב העובדתית היא מה שהונח בפני בית-המשפט. אין לי עובדות חדשות, הפרקליטות חושבת שהוא עובד ציבור". ויודגש, בתחילת הדרך הערתי, כי יתכן לראות את החשוד כעובד ציבור, אך הדבר מותנה באיסוף ראיות המלמדות שכך הם פני הדברים. והנה, במעלה הדרך נאספו ראיות שדווקא טופחות על פני השערה חקירתית, ראשונית זו".
בנוגע לעבירת מגע עם סוכן חוץ שאוריך חשוד בה, השופט מזרחי קובע שאכן יש יסוד לכך שאוריך היה בקשר עסקי עם ג'י פוטליק, הלוביסט של קטאר, אך העבירה בה נחשד אוריך דורשת יסוד נפשי של כוונה לפגוע בביטחון המדינה - כלומר, שאוריך התכוון לפגוע בביטחון המדינה בפעולותיו או שהוא ידע ברמה גבוהה של הסתברות כי פעולותיו יפגעו בביטחון המדינה.
"דווקא להיפך: התזה המרכזית של המבקשת נקובה בכל הדוחות הסודיים והיא נסתרת מתוך תוכה. טענתה היא שהקשר נוצר בין החשוד למדינת קטאר כדי להעניק לה שירותי יחצנות חיוביים וזאת הייתה כוונתו של החשוד ובדרך זו היא סותרת את הטענה בדבר כוונה לפגוע בבטחון המדינה – כוונה ליחצן או כוונה לפגוע בבטחון המדינה?" שאל השופט מזרחי - ועקץ את המשטרה והפרקליטות: "באופן כללי, עיון בתיק החקירה לימדני, שבהחלט יתכן שהחקירה שבפניי התקדמה, אך לא החקירה הפלילית היא זו שהתקדמה, שמטרתה לברר האם התקיימו יסודותיה של עבירה פלילית".
התנהלות שלומיאלית נוספת של הפרקליטות והמשטרה בתיק היא העובדה שעל חשוד נוסף בתיק, אלי פלדשטיין, לא חלות ההגבלות בתיק - אלא רק צו עיכוב יציאה מהארץ. השופט מזרחי ניסה להבין את ההיגיון באפליה בין אוריך לפלדשטיין - ללא הצלחה.
בנוגע לאיסור שיש על אוריך ליצור קשר עם פלדשטיין, בעוד לפלדשטיין מותר ליצור קשר עם אוריך, כתב השופט מזרחי כי "זהו אבסורד חקירתי המלמדת על חוסר רצינות מחשבתית של המבקשת בהתנהלותה מול החשודים". בנוגע לכך שהמשטרה והפרקליטות דורשות לאסור על אוריך ליצור קשר עם נתניהו, כתב השופט מזרחי: "במסמך השלמות החקירה מאת הפרקליטות לאפירטה הפרקליטות במסגרת פעולות החקירה את הצורך או הכוונה בגביית עדות נוספת מאת ראש הממשלה. על כן, המסקנה היא שאין כל רלוונטיות לתנאי בדבר אי יצירת הקשר בין החשוד ובין ראש הממשלה".
פרשת קטארגייט מתחילה להרגיש יותר ויותר כמו "הבוץ הלבנוני" החדש אליו גלי בהרב מיארה מצעידה את הפרקליטות. לאור החלטות בית המשפט הקודמות בתיק והמשך ההתנהלות השלומיאלית של החקירה, לא נראה שהיועמ"שית לוקחת ברצינות את התיק - למעט כאשר היא עושה בו שימוש למנוע מראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את האלוף דוד זיני לראשות השב"כ. בעוד פחות מחודש תיכנס לתוקף הצעת הפשרה שבג"ץ כפה על היועמ"שית בנושא מינוי ראש שב"כ - אבל פרשת קטארגייט צפויה להמשיך ולהעלות אבק, כאשר חומרי החקירה, לפחות כעת ועל פי החלטת השופט מזרחי, מצביעים דווקא על כך שלפרקליטות אין סיכוי סביר להרשיע את אוריך בפרשה.
התרעות פיקוד העורף