ההפגנות כפי שהן מדווחות באמצעי התקשורת, הצריחות של המפגינים והכרזות "נמות ולא נתגייס", הגידופים שמשווים את צה"ל לאושוויץ, ההתנגשויות האלימות עם השוטרים - כל אלו הופכים את ההפגנות למפגן חסר תקדים בהיקפו של שנאה למדינה, גילוי מבעית של משטמה לאזרחיה, חשיפה יהירה ומתרברבת של נתק, התנתקות וריחוק טוטלי מהעם היושב בציון.
שיהיה ברור, ההפגנות האלו של מאות תלמידי ישיבות מטעם ובשם הבטחת לימוד תורה הן ביזיון, השפלה ורמיסה ברגל גאה של ערך התורה ולימודה, מה שנחשב, מייצג ומהווה חילול השם - במלוא המובן השלילי הדוחה של המונח. בדיווחים ציינו את חלקו של מה שמוגדר "הפלג הקיצוני" של יוזמי ההפגנות ומשתתפיהן. הפירוש האמיתי של המונח הזה הוא שיש בהפגנות אלו חילול השם קיצוני, משפיל יותר ורומס יותר את כבוד התורה.
יש דרך אחת ומקום אחד להפגין את כבוד התורה ואת החשיבות והמרכזיות של לימוד התורה, והמקום הזה הוא היכלי הישיבות. הדרך להרבות ולהגדיל את שעות הלימוד. אם "סדר" הוא שעתיים - מוסיפים עוד שעה. מוותרים על שעת ארוחת הצהריים בישיבה. לומדים לתוך הלילה. עושים הכול לגלות, להדגיש, להבליט את החשיבות של לימוד תורה, את המרכזיות של דף גמרא. לא ברחוב, לא בצריחות, לא בנפנוף כרזות, לא בגידופים ולא בהתנפלויות על שוטרים.
מעניין מה אומרים ההורים של תלמידי הישיבות המפגינים ומחללי השם? לא אכפת להם מה ואיך בניהם מתנהגים ועוד ברחוב? מדהים הוא שראשי הישיבות שמהן יוצאים המפגינים לרחובות שותקים ולא מנצלים את סמכותם למנוע שעות של ביטול תורה והשפלת כבוד התורה בפרהסיה. אולי הם, ראשי הישיבות, חלק נסתר מיוזמת ההפגנות, או שפשוט אין להם השפעה על תלמידיהם.