פשוט לא להאמין שדברים כאלה יוצאים מפיו של נבחר ציבור. אינני יודע עליו מאומה, אבל ברור לי שזה איש של ריב ומדון. שמעתי את דברי הבלע שהוכתבו לו כנראה בידי “יועץ אסטרטגי" ואמרתי לעצמי שהם מזכירים לי מנהיגים מתקופות אחרות. שקרים וחצאי אמיתות שימשו בדבריו של אראל מרגלית בערבוביה. כך מדברים מי שרוצים להשתלט על מפלגות בכוחה של דמגוגיה כשהם נושאים לשווא את הדגל הדמוקרטי.
אבל זאת לא עיקר הבעיה של המפלגה שבראשה עמד פעם דוד בן־גוריון. הוא לא נזקק, בזמנו, לכותרות בומבסטיות. הוא עשה את מה שצריך היה לעשות במהלך מלחמת העצמאות. בלי להתנצל ובלי למצמץ. הוא פרץ את “גבולות החלוקה" והורה לצה"ל להראות לערבים שהם החמיצו את השעה להקים לעצמם מדינה.
וצריך להודות באמת: הפלסטינים, אלה שלא ברחו או גורשו, או עזבו את מקומות מגוריהם מכל סיבה אחרת, פשוט נכלאו בתוך המדינה היהודית בסוף מלחמת השחרור שלנו. הם לא רצו בתוצאותיה, והם בוודאי מקווים שיום אחד גלגל ההיסטוריה ייסוב לאחור וששאיפתם לשלוט בכל ארץ ישראל המערבית תמצא את ביטוייה בשטח.
אסור לנו לשגות באשליות. זוהיר בהלול רהוט הדיבור פשוט אומר את כל מה שכל פלסטיני, משני צדי הקו הירוק, חושב עליו ומייחל לו. זה לא יקרה כמובן, אבל לזוהיר בהלול מותר לשאוף לכך שמשפחתו תחזור לחיפה. הוא לעולם לא יקרא לזכות השיבה בשמה המפורש, אבל זה מה שהוא רוצה. וזה בסדר גמור. אולם מה זה אומר על המפלגה שאותה מוליך, לפי שעה, בוז'י הרצוג? כלום באמת יש מישהו במחנה הציוני שרוצה באותם דברים שבהם רוצה זוהיר בהלול?
כך או כך, אין בקבוצה הזאת שהתאגדה בשם המחנה הציוני מאומה שמצדיק את מסירת הגה השלטון לידיה. לשון הביבים של אראל מרגלית בוודאי שלא תחזיר אותה למסלול שבסופו מישהו מטעמה ישב על כיסא ראש הממשלה.
התרעות פיקוד העורף