הכניסה לבית הספר מלווה לא פעם בחשש של התלמידים, אבל גם של המורים. אחרי קריירה בהייטק אני עובר להוראה והראש שלי מלא באלף שאלות. האם אצליח בלימודים? האם יחבבו אותי? מי ישנא אותי? מתי נצא לטיול שנתי?
הילדים בטח שואלים את עצמם למה אני עושה את זה. למה אני מגיע לבית הספר בשבע, לועס להם את השכל עם מושגים כמו "יהודית" ו"דמוקרטית" או "איזונים ובלמים". ההורים שלהם בטח חושבים מה הוא עושה בהוראה, ממתי מורה הוא לא זקן ותשוש.
אזרחות הוא מקצוע קשה. אף אחד לא מסכים על שום דבר, משנים את הספר כל דקה ואם אני אגיד מילה לא במקום אני איתלה בכיכר הפייסבוק. אבל זה אולי הכלי הכי חשוב שיש לנו. בואו נודה על האמת. לא כולנו נשתמש בטריגונומטריה או בתחביר אנגלי או בכימיה אורגנית, אבל כולנו נשתמש באזרחות שלנו, אז כדאי שנדע איך להשתמש בה בחוכמה ובאחריות למען כולם.
באנגלית המקצוע קרוי civics. זה יכול לנבוע מהמילה תרבותיות (או נימוס) או אומה. אני חושב שזאת המהות של מקצוע האזרחות, להכין את התלמידים להיות חלק מהתרבות והחברה שלנו ואולי גם לשלב אותם ולהיות חברה מנומסת ומתורבתת יותר. אני לא אגיד לתלמידים שלי מה אני חושב, רק מה אני יודע, כדי שהם ידעו לחשוב בעצמם. ולכל מי שעדיין שואל למה עזבתי את ההייטק בשביל חינוך? בואו לכיתה שלי ביולי ותבינו.
התרעות פיקוד העורף