לפיד פנה למשרד החינוך והתרעם על שמפלגתו כונתה בספר האזרחות "מפלגת אווירה". אם היה מביע תרעומת על תכניו של הספר, שאינם עושים חסד עם השסעים האמיתיים של החברה הישראלית,
ייתכן שהייתה סיבה מוצדקת לגנוז כינוי זה. אלא שלפיד, שממשיך להינשא על גלי ההדף של המחאה החברתית, חורש את הארץ ובפיו מסר הפונה למכנה משותף רחב אך שטחי: שוויון בנטל, כלכלה חופשית, חינוך, רווחה, בריאות. קל להתחבר למסרים הללו, ודאי כשהם באים מפוליטיקאי שלא נגוע בשחיתות. אבל כל עוד נותרים מסרים אלו מנותקים מהרקע האתני של חוסר השוויון בישראל, לא יצליח לפיד לשבור את הפערים בין גוש הימין לגוש השמאל. מאבק למען חברה צודקת יותר אינו יכול להיות מנותק מההיסטוריה הפוליטית של המאבק המזרחי. אם זהו הדגל של לפיד, הוא אינו יכול להיות מנותק מהצבע של פערי השכר, ההשכלה, ההון התרבותי.
אחת הטרגדיות היא שאם מנהיגים מזרחים ישתמשו במה שנקרא בשכבות הפריווילגיות "ז'רגון ה'אכלו לי שתו לי'", הם ייזרקו מכל המדרגות. אבל למנהיגים לבנים מותר ואף משתלם. בימים אלו תר לפיד אחר מועמד ביטחוניסט. טוב יעשה אם ישקיע את אותה אנרגיה בחיפוש אחר מועמדים בעלי סדר יום מזרחי מוצהר וייתן להם יד חופשית לקדם אותו.
התרעות פיקוד העורף