הרמטכ”ל גדי איזנקוט, שיהיה בריא, מזכיר לי רמטכ”לים קודמים. רבים מהם היו זחוחי דעת, יהירים, עם שפע של ארוגנטיות, שלא לגמרי תאמה את המציאות. ולמי שכבר שכח, לפני מלחמת יום הכיפורים רווח בצה”ל המושג “סבירות נמוכה”; כלומר, הסבירות שתפרוץ מלחמה היא נמוכה. זה מה שמכרו הרמטכ”ל וקציניו הבכירים לדרג המדיני. לא תהיה מלחמה עם מצרים, כך דיווח דוד אלעזר (“דדו”) לציבור, בגיבויו של שר ביטחון, יהיר ושחצן גם יחד, משה דיין היה שמו. אבל אם הצבא המצרי יעז לצלוח את התעלה, קבע הרמטכ”ל, “נשבור להם את העצמות”.
היו לנו כבר מכל המינים ומכל הסוגים, קציני צבא זחוחים שדיברו איתנו גבוהה־גבוהה; הם אהבו לדבר, בעיקר על צבא מוסרי - וזה יפה, אבל ישראל לא יכולה להרשות לעצמה אפילו מפלה אחת במלחמה. וכשגבנו אל הקיר, להתייפייפות אין מקום. היא רק מחלישה אותנו. במזרח התיכון יש רק משמעות אחת לדיבורים מן הסוג הזה. אז למה, רמטכ”ל יקר, להתעסק באלאור אזריה, כשממול מתקדרים השמיים?
התרעות פיקוד העורף