תופעה ידועה במסדרונות הכנסת היא התרוצצות ח"כים בין הוועדות כדי להצביע, בלי לדעת בהכרח על מה. אחת הסיבות לכשל זה היא הרכבה המצומצם של הכנסת, שנקבע די באקראי בטרם נבחרה האסיפה המכוננת, ותוך הישענות על המסורת היהודית (120 חברי כנסת הגדולה).
אלא שמספר האזרחים גדל מאז פי עשרה, עבודת הפרלמנט התרחבה, וכך הפכה הכנסת לאחד הפרלמנטים הקטנים בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה. נוסף לכך, כ־30 ח"כים מכהנים כשרים וכסגני שרים ואסור להם לכהן בוועדות. כך יוצא שח"כ, במיוחד מהקואליציה, יכהן בממוצע בשלוש ועדות במקביל, בלי שיש לו יכולת אמיתית להתמחות ולבצע עבודה יסודית.