לדיבור על הגבלת הכהונה של רה"מ אין סיבה מלבד שלטון נתניהו

ייתכן שאם היה מאריך ימים, היה משאיר יורש. ייתכן שהיה מדרדר את עמו במדרון של תבוסות ושחיתות. מי יודע. התיאוריה הגורסת כי כהונה קצובה בשנים טובה מכהונה שאיננה קצובה - לא יכולה לשאוב הרבה משלטון העבר, שבו נהוג היה לסיים כהונה ביום המוות, או ביום התבוסה הצבאית או ביום ההפיכה הפוליטית, ולהשאיר יורשים טובים יותר או פחות בהתאם למצב באותו רגע מפתיע. לאלכסנדר לא היה יורש ראוי, גם לא לנפוליאון, גם לא לקארל הגדול.

במדינה שבה העם הוא הריבון, גם שליט חזק כמו בן־גוריון מודח לבסוף, או מתעייף. במדינה שבה העם הוא הריבון, גם שליט פופולרי כמו בלייר מאבד לבסוף את מגע הקסם. במדינה שבה העם הוא הריבון, מותר לו להחליט שהוא רוצה במרקל גם לכהונה רביעית, לאחר 12 שנות שלטון. למה? כל אחד והנימוק שלו: כי היא מנוסה וחכמה, כי היא שקולה ואחראית, כי היא עושה טעויות אך מתקנת אותן, כי אין בסביבה מישהו טוב ממנה להחליף אותה. האם היה טוב יותר לגרמניה לו מרקל הייתה נאלצת לפרוש, והבוחרים היו נאלצים לבחור במועמד שנראה להם טוב פחות ממנה? שוחרי קיצוב הכהונה ינסו לשכנע אתכם שכן. אבל ראיות של ממש אין להם. רק סברות, ויותר מקמצוץ של תסכול פוליטי.