בכל אחת מלשכות השרים של ממשלת ישראל מתבצעות בשנה האחרונה פעולות הרחבה והוספת שטח לצורך בניית מערכות הקלטה ואולפנים. המבנים האלה הם תחת סמכותה של המפקדה המיוחדת שקמה לצדו של כל משרד ממשלתי, למען המשימה החשובה ביותר של המשרד ושל השר: הופעה של השר בקולו, ואם אפשר גם בתמונתו, בתשדירי פרסום לאירוע שהמשרד הממשלתי שלו מפיק למען בידור הציבור.
“תראה, אתה לא עושה כלום, מדוע שלא תפרסם את זה לציבור?”
“סליחה, פעם שנייה”.
“כבר טוב. אני מאשר. סגן השר, המנכ”ל, הסמנכ”ל והאמרכל יטפלו בנושאים הטכניים. תארגנו את הפרטים הקטנים בלי להטריד אותי, את השר. את שומעת, רל”שיתי, אל תעבירי לי שיחות בעניין הזה. אני צנוע ולא עוסק בשום אופן בנושא שעלול להיחשד כקידום עצמי על יד אנשים קטנוניים שאינם מבינים את העול המוטל עלי. אני סומך עליכם שיהיה התשדיר הכי טוב שיכול להיות, ועם השם שלי בצורה הכי ברורה שיכולה להיות. אני יודע שאני בעל קול מצפצף, אבל תעבו אותו, כך שיהיה לי קול סמכותי אך עממי בתשדיר. בשביל מה לקחתי את האנשים הטובים ביותר? מתי מקליטים? מתי משדרים? כל השרים רק משדרים כל היום את שמותיהם ברדיו, אני ואני ואני, ורק את השר הקטן בלי התיק השאירו מאחור. ככה הם חושבים? לא עוד”.
התרעות פיקוד העורף